סיכום שלושה החודשים מאז תחילת בית ספר

שלום לכולם,
אוי איזה שליש זה היה בבית ספר!שלושה חודשים של כל מיני אירועים משוגעים וביניהם "מלחמה",חופש והרבה טיולים.שנתחיל?יאללה.
אז זה התחיל כמו שכל תחילת שנה מתחילה, היכרות עם מורים חדשים, חזרה לשיעורים שכבר היו וגם ספירת הימים עד לחגים. קצת למדנו, אבל יותר דחינו שהכל יהיה אחרי החגים,אחרי החגים הכל אחרי החגים!ככה בערך התנהל החודש בערך הראשון עד לחגים,13 בנים בכיתה קטנה,עם מזגן שפשוט מקפיא, עד כדי כך שצריך לבוא בסווטצ'רט בספטמבר ולהסביר מידי יום להורים,מדוע ב35 מעלות בחוץ,צריך לבוא לבית ספר בג'קט.אכן,למי שלא היה בכיתה שלנו זה בהחלט נשמע תמוה,אבל הוא לא היה בכיתה שלנו זה הסוד. עד מהרה ב11.9.12 הגיע המשחק של נבחרת ישראל מול רוסיה,כביכול המתנה הכי גדולה שקיבלתי ליום הולדת,אבל כאשר סבלתי במשך 90 דקות של משחק + לצאת ולהגיע לאיצטדיון ר"ג ,כמעט שעתיים של "בילוי" באיצטדיון היפה,אבל מאוד לא נוח הזה,איצטדיון שבו צריך להושיב כל ערס או ילד שקם בשביל לראות את הצד השני של המגרש וכך יצא שאומנם אני ראיתי בקושי אבל אבא שלי לא ראה את שני השערים שהבקיעה רוסיה לשער שהיה מרוחק מאיתנו. ב12.9 ,היום של היום הולדת חגגתי בכיתה עם בורקסים בקטנה ובערב עם כל המשפחה ב"ספגטים" בביג ,רגע לפני שהוא נסגר לשיפוצים. לאחר מספר ימים  גם חגגתי עם חבר שלי,תומר ב"אינטרפול".
הנה מספר תמונות מה"חגיגה" באינטרפול:

לחיים!

לאחר שחגגנו באינטרפול באו להם חגי תשרי הנפלאים,אז חוץ מלאכול תפוח בדבש ורימונים בראש השנה ותמרים בסוכות טיילנו גם בחוף הבונים,בהרי ירושלים,בעין כרם, בחיפה ובים המלח,שם חזינו במופע ברקים יפהיפה שהיה בהרים שמעל ים המלח למי שמכיר את האזור.

חוף הבונים

הרי ירושלים באזור צור הדסה

היישוב עין כרם

הנוף ממצפה סדום לכיוון ים המלח

 עברו להם חגי תשרי והעסקים התחילו. התחלנו ללמוד ברצינות והמבחנים התחילו די מיד והתחילו טוב עם ציונים טובים בכל המקצועות הראשונים וגם בהמשך למעט מעידה במתמטיקה כל הציונים היו טובים מאוד(וזה גם התבטא בציונים בסוף).  ב21.10-22.10 יצאנו לטיול שנתי בצפון הארץ, טיילנו בגן הלאומי הר כרמל-נחל כלח,הר מירון, "הגשרים הטלויים" בחיפה והכפר הדרוזי פקיעין כולל לינה באכסניית נוער פקיעין שדי הפתיע לטובה יש לציין.

אנדרטה לזכרם של בני פקיעין אשר נפלו במלחמות ישראל

המעיין הקדוש בכפר פקיעין שאותו תוכלו לראות על שטר של 100 ש"ח

בית הכנסת בכפר אשר עד עכשיו פעיל ובכפר חיות מספר משפחות יהודיות

הדגל הדרוזי מתנוסס בכל מקום בכפר

התצפית מהר מירון(1204 מ')

זוהי חלמונית

קשת בענן בשמיים באזור אגם כינרת

השמש מסתתרת מאחורי העננים

לאחר הטיול התחלנו בהכנות יותר רציניות לקראת תחרות הת"ס(תרגילי סדר) שהתקיימה זו השנה הארבעים בבית ספרנו. זו מן תחרות שבה התלמידים מתחרים ביניהם בצעידה ובביצוע צורות שונות שהן צורות חובה וצורת רשות אחת וגם הצגה שהיינו צריכים לעשות בנושא חינוכי. הנושא שלנו היה "לפעמים צריך ללכת הרבה בשביל להבין שהאוצר נמצא תמיד איתך"(תמונות יפורסמו בהמשך). אמנם לא ניצחנו,אבל זכינו במקום השישי המכובד מתוך שנים עשר כיתות שהשתתפו.

אבל האירוע המשמח היה כאשר המורה שלנו להיסטוריה ואזרחות, אורנה, שלימדה אותנו בכיתה ז' ואז בכיתה ח' לימדה אותנו מישהי אחרת ועכשיו בכיתה ט' היא הייתה אמורה לחזור אבל היא חלתה ולא באה בתחילת השנה וכאשר היא כבר באה זה היה בהחלט אירוע משמח.

השערוריה של השנה הייתה זה שלא תאמינו, אבל בבית ספר שלנו הגענו למצב שמקצוע מדעי כמו כימיה,מקצוע חשוב מאוד לא מלומד ויש שמועות והבטחות שאולי,אולי ביום רביעי שיבוא עלינו לטובה, ה26.12, ארבעה חודשים בדיוק מתחילת שנת הלימודים יהיה שיעור ראשון בכימיה!ביזיון. למה אתם שואלים? אז הגרסה של ההנהלה היא שהמורה שהייתה אמורה ללמד נפצעה בתאונה במהלך חופשת הקיץ ויש לנו עוד מורה אחת בלבד(!) שמלמדת כימיה בבית ספרנו והיא כמובן צריכה להגיש לבגרויות אז ככה יצא שאין לנו מורה במשך 4 חודשים שלמים בכיתה ט' לכימיה. כמו שאומרים נחיה ונראה.

זה היה השליש הראשון,השליש השני כבר התחיל ואני נפרד ממכם עד הפעם הבאה,
סוף שבוע נעים ושבוע טוב,
טוני
תודה לאבא על צילום חלק מהתמונות וחלק מהתמונות אני צלמתי בעצמי.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
נ.ב.
אני לא כתבתי בזמן האחרון מפני ש:
א. הייתי מעט עסוק במיוחד מאז שהתחלתי ללמוד גרמנית עם מורה פרטית אז לא היה זמן
ב. כי פשוט כמעט ולא היו נושאים לכתוב עליהם פוסט לבלוג ובימים הקרובים אני ישתדל לכתוב סיכום שנה