סיכום שלושה החודשים מאז תחילת בית ספר

שלום לכולם,
אוי איזה שליש זה היה בבית ספר!שלושה חודשים של כל מיני אירועים משוגעים וביניהם "מלחמה",חופש והרבה טיולים.שנתחיל?יאללה.
אז זה התחיל כמו שכל תחילת שנה מתחילה, היכרות עם מורים חדשים, חזרה לשיעורים שכבר היו וגם ספירת הימים עד לחגים. קצת למדנו, אבל יותר דחינו שהכל יהיה אחרי החגים,אחרי החגים הכל אחרי החגים!ככה בערך התנהל החודש בערך הראשון עד לחגים,13 בנים בכיתה קטנה,עם מזגן שפשוט מקפיא, עד כדי כך שצריך לבוא בסווטצ'רט בספטמבר ולהסביר מידי יום להורים,מדוע ב35 מעלות בחוץ,צריך לבוא לבית ספר בג'קט.אכן,למי שלא היה בכיתה שלנו זה בהחלט נשמע תמוה,אבל הוא לא היה בכיתה שלנו זה הסוד. עד מהרה ב11.9.12 הגיע המשחק של נבחרת ישראל מול רוסיה,כביכול המתנה הכי גדולה שקיבלתי ליום הולדת,אבל כאשר סבלתי במשך 90 דקות של משחק + לצאת ולהגיע לאיצטדיון ר"ג ,כמעט שעתיים של "בילוי" באיצטדיון היפה,אבל מאוד לא נוח הזה,איצטדיון שבו צריך להושיב כל ערס או ילד שקם בשביל לראות את הצד השני של המגרש וכך יצא שאומנם אני ראיתי בקושי אבל אבא שלי לא ראה את שני השערים שהבקיעה רוסיה לשער שהיה מרוחק מאיתנו. ב12.9 ,היום של היום הולדת חגגתי בכיתה עם בורקסים בקטנה ובערב עם כל המשפחה ב"ספגטים" בביג ,רגע לפני שהוא נסגר לשיפוצים. לאחר מספר ימים  גם חגגתי עם חבר שלי,תומר ב"אינטרפול".
הנה מספר תמונות מה"חגיגה" באינטרפול:

לחיים!

לאחר שחגגנו באינטרפול באו להם חגי תשרי הנפלאים,אז חוץ מלאכול תפוח בדבש ורימונים בראש השנה ותמרים בסוכות טיילנו גם בחוף הבונים,בהרי ירושלים,בעין כרם, בחיפה ובים המלח,שם חזינו במופע ברקים יפהיפה שהיה בהרים שמעל ים המלח למי שמכיר את האזור.

חוף הבונים

הרי ירושלים באזור צור הדסה

היישוב עין כרם

הנוף ממצפה סדום לכיוון ים המלח

 עברו להם חגי תשרי והעסקים התחילו. התחלנו ללמוד ברצינות והמבחנים התחילו די מיד והתחילו טוב עם ציונים טובים בכל המקצועות הראשונים וגם בהמשך למעט מעידה במתמטיקה כל הציונים היו טובים מאוד(וזה גם התבטא בציונים בסוף).  ב21.10-22.10 יצאנו לטיול שנתי בצפון הארץ, טיילנו בגן הלאומי הר כרמל-נחל כלח,הר מירון, "הגשרים הטלויים" בחיפה והכפר הדרוזי פקיעין כולל לינה באכסניית נוער פקיעין שדי הפתיע לטובה יש לציין.

אנדרטה לזכרם של בני פקיעין אשר נפלו במלחמות ישראל

המעיין הקדוש בכפר פקיעין שאותו תוכלו לראות על שטר של 100 ש"ח

בית הכנסת בכפר אשר עד עכשיו פעיל ובכפר חיות מספר משפחות יהודיות

הדגל הדרוזי מתנוסס בכל מקום בכפר

התצפית מהר מירון(1204 מ')

זוהי חלמונית

קשת בענן בשמיים באזור אגם כינרת

השמש מסתתרת מאחורי העננים

לאחר הטיול התחלנו בהכנות יותר רציניות לקראת תחרות הת"ס(תרגילי סדר) שהתקיימה זו השנה הארבעים בבית ספרנו. זו מן תחרות שבה התלמידים מתחרים ביניהם בצעידה ובביצוע צורות שונות שהן צורות חובה וצורת רשות אחת וגם הצגה שהיינו צריכים לעשות בנושא חינוכי. הנושא שלנו היה "לפעמים צריך ללכת הרבה בשביל להבין שהאוצר נמצא תמיד איתך"(תמונות יפורסמו בהמשך). אמנם לא ניצחנו,אבל זכינו במקום השישי המכובד מתוך שנים עשר כיתות שהשתתפו.

אבל האירוע המשמח היה כאשר המורה שלנו להיסטוריה ואזרחות, אורנה, שלימדה אותנו בכיתה ז' ואז בכיתה ח' לימדה אותנו מישהי אחרת ועכשיו בכיתה ט' היא הייתה אמורה לחזור אבל היא חלתה ולא באה בתחילת השנה וכאשר היא כבר באה זה היה בהחלט אירוע משמח.

השערוריה של השנה הייתה זה שלא תאמינו, אבל בבית ספר שלנו הגענו למצב שמקצוע מדעי כמו כימיה,מקצוע חשוב מאוד לא מלומד ויש שמועות והבטחות שאולי,אולי ביום רביעי שיבוא עלינו לטובה, ה26.12, ארבעה חודשים בדיוק מתחילת שנת הלימודים יהיה שיעור ראשון בכימיה!ביזיון. למה אתם שואלים? אז הגרסה של ההנהלה היא שהמורה שהייתה אמורה ללמד נפצעה בתאונה במהלך חופשת הקיץ ויש לנו עוד מורה אחת בלבד(!) שמלמדת כימיה בבית ספרנו והיא כמובן צריכה להגיש לבגרויות אז ככה יצא שאין לנו מורה במשך 4 חודשים שלמים בכיתה ט' לכימיה. כמו שאומרים נחיה ונראה.

זה היה השליש הראשון,השליש השני כבר התחיל ואני נפרד ממכם עד הפעם הבאה,
סוף שבוע נעים ושבוע טוב,
טוני
תודה לאבא על צילום חלק מהתמונות וחלק מהתמונות אני צלמתי בעצמי.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
נ.ב.
אני לא כתבתי בזמן האחרון מפני ש:
א. הייתי מעט עסוק במיוחד מאז שהתחלתי ללמוד גרמנית עם מורה פרטית אז לא היה זמן
ב. כי פשוט כמעט ולא היו נושאים לכתוב עליהם פוסט לבלוג ובימים הקרובים אני ישתדל לכתוב סיכום שנה

על ביטול מחזור הכדורגל

שלום לכולם!
המחזור שהיה אמור להתקיים אתמול והיום בערב וביום הזיכרון ליצחק רבין בוטל. המחאה על זה גדולה,מה זה גדולה,ענקית!!!כל המי ומי מתבטא בנושא בכל האתרים כאילו שהליגה שלנו זה ליגה שכולנו אוהבים ולא מבקרים אותה(יש לציין שלפעמים בצדק) בכל שבוע עד כמה שהיא עלובה. הכי מאכזב זה שמי שמתבטא זה לא אנשים בני 21 שהיו בני 4 כשזה קרה ולא אנשים בגילי,שבכלל עוד לא נולדו אלה אנשים מבוגרים שזוכרים את היום הזה ומספרים על מה הם עשו באותו ערב נורא שהוא נרצח, ב4.11.95 . ערב שבו לא נרצח יצחק רבין כבן-אדם,אלה נרצח כל הרעיון הזה של שלום בין שני עמים ורואים את זה בכל ניסיונות ההחייה לגופה שעושים כל מנהיגינו מאז. אבל לא על זה אני באתי לכתוב, אלה על זה שיש אנשים שמעיזים להוציא הגה על ביטול המחזור. לדעתי ביטול המחזור הוא אחת המהלכים הנבונים ביותר שעשתה ההתאחדות לכדורגל בכמה שנים האחרונות. ליגת העל יכולה לשרוד עוד שבוע אחד של פגרה לטובת היום הזה שהיה טוב אם כל הקבוצות גם היו עורכות לקהל שלה פעילות הסברתית על רבין ועל מורשתו. כאשר אנחנו חיים במדינה שיש בה סכנה שבמשחק של קבוצה מבירת המדינה(!) האוהדים של הקבוצה ישרקו בוז בדקת הדומייה שהיא האלטרנטיבה היחידה לביטול המחזור ושהאוהדים יבזו את הבן-אדם שהיה ראש-הממשלה של מדינת ישראל אז עדיף שלא יתקיים מחזור כלל.
לדעתי, לא צריך לתת במה ושידור חי לאוהדים קיצוניים שבאים על תקן של אוהדי כדורגל אבל ביום הזה הם לא יהיו אוהדים אלה יהיו קיצונים אשר יביעו את דעתם האישית בשידור חי מול כל המדינה.
הסיבה השנייה היא שביום הזיכרון ליצחק רבין צריכים כל עם ישראל להתייחד עם זכר ראש ממשלה שנרצח על רקע דעותיו בלבד. ולכן בגלל שלדעתי זה יום זיכרון שבו כל העם צריך להתייחד אז אין כמו העינף המדהים הזה,כדורגל,משחק אשר מאחד מנכל"י בנקים וראשי ממשלות עם מוכרים בשוק ומנקי רחובות שיהווה דוגמא לכל האנשים האלו,ביום הנורא הזה,היום שבו הדמוקרטיה נפגעה שצריכים להיות יותר צנועים,יותר רגועים ולקחת דוגמא מהכדורגל ולא להפך.
אני לא מבין מדוע רק הכדורגל לא מקיים מחזור?האם הכדורסל הוא לא ענף ספורט?האם זה לא ענף ספורט שבו האוהדים באים מקצוות שונים?או שבגלל שבכדורסל משחקים יותר שחקנים אמריקאים וזרים מאשר שחקנים מקומיים פוטר אותו מהחובה הזאת?או שבעצם התשובה לכל הבעיות נמצאת בראש האיגוד,שבראשו עומד איש בית"ר ושמו אבנר קופל?. שאלות קשות עומדות בפני ההחלטה הזאת או אולי אני וכולנו צריכים להירגע ולהבין שהעומדים בראש איגוד הכדורסל וכלל האיגודים השונים לא רוצים מחאות אוהדים ואיבוד אהבה מהקהל ואבי לוזון,שאין לו כבר מה לאבד כי גם ככה כולם לא אוהבים אותו,נכון?
אני לפני מספר ימים קראתי טור דעה שאומר שהכדורגל צריך להיות נושא הלפיד,לדעתי בכך שהוא לא מקיים מחזור משחקים הוא בהחלט נושא את הלפיד והלוואי שבשנים הבאות הוא בעזרת הלפיד גם יאיר לכל שאר ענפי הספורט,ואולי גם לאוהדי הספורט.
מקווה שיש חלק שיסכימו איתי ואתם תמיד מוזמנים להגיב אם יש משהו שאתם לא מסכימים.
עד לפעם הבאה,
טוני

יצחק רבין ז"ל
1.3.1922-4.11.1995

 

סיכום שבוע יום ההולדת.

השבוע חגגתי את יום ההולדת ה14 שלי!!!השבוע של היום הולדת היה מעניין במיוחד.אני הייתי במשחק של נבחרת ישראל,ראיתי את ניקול ראידמן(אמיתית ולא בטלוויזיה) וגם הלכתי למסעדה וכמובן,בית ספר.כל כך הרבה דברים אז שנתחיל?יאללה!!!
אז השבוע התחיל בביטול הלימודים של יום ראשון, ה"מתנה" הראשונה שקיבלתי הייתה מתנת עיריית ב"ש וב"חסות" ארגני הטרור בעזה.תכל'ס לפחות בשבוע יום ההולדת המדינה לשם שינוי,לא צריכה לאהוב אותך ולתת לך מתנות?לאחר יום ראשון הגיע לו יום שני שאין מה להרחיב כי הוא היה לא מעניין בעליל ושגרתי ביותר.ביום שלישי היה השיא-נסיעה לת"א ור"ג וסיום היום באיצטדיון ר"ג במשחק של נבחרת ישראל.אחרי יום שגרתי בביה"ס נסענו לתל-אביב ואחרי סיבוב קצר בכיכר המדינה(לא קנינו כלום,כן) וביקור בחנות של ניקול ראידמן(ר.ע. מעושרות) כאשר ראינו אתה עצמה(!!!) נסענו לאיצטדיון ר"ג. היינו באיצטדיון וראינו את הביזיון של כדורגלנינו מול הנבחרת הרוסית(4-0 לרוסיה).לאחר הביקור באיצטדיון שיש לאמר שלמרות הביקורת,נראה בסדר גמור(לדעתי) הלכנו למסעדת "ארנולד" המעולה שנמצאת ליד בניין הוועד האולימפי ואני ממליץ בחום לבקר שם.ביום רביעי-היום עצמו של היום הולדת חגגתי עם חברי כיתתי עם בורקסים ושתייה קלה ולאחר מכן בצהריים סבתא שלי הכינה לי ארוחה חגיגית ובערב הלכנו עם כל המשפחה ל"ספגטים" בביג של באר-שבע וקיבלנו שירות אדיב ולבבי של המלצרית ששירתה אותנו.ביום חמישי זה היה כמו מין "אפטר פארטי":כל מי שלא בירך עדיין אז בירך ואני?אני התבאסתי על זה שזה כבר עבר.אמש היה כבר מין "חזרה לשגרה" חוץ מזה שהשכנים של סבתא שלי שהיו בנתניה בירכו אותי ונתנו לי שי מקסים של מחזיק מפתחות שעליו יש אבנים קטנטנות וצבעוניות שמדמות את אבני הקודש שהיו לכהן הגדול.זהו,השבוע המטורף הזה עבר ועד לפעם הבאה(לא היום הולדת),תודה שקראתם,שנה טובה ולהתראות!

המסע לגרמניה חלק 2

שלום לכולם!
אני שמח שקיבלתי הרבה תגובות חיוביות על החלק הראשון שפרסמתי אמש ומי שלא קרא מוזמן לקרוא עכשיו.
אבל היום אני מפרסם את החלק השני של היומן וגם הוא יהיה עם תמונות נחמדות וסיפורים מעניינים.
אז קבלו אותו:
היום השלישי:
לאחר ארוחת בוקר נחמדה שכללה בערך את אותו האוכל שאכלנו אמש החלטנו ללכת ליום בילוי וקניות. הלכנו בהתחלה לחנויות שקרובות למקום מגורינו ונמצאות באלקסנדר פלאצ(כיכר אלכסנדר). החנויות שהיו באלקסנדר פלאצ כללו גם חלק מהדברים המעניינים שרצינו לקנות יום לפני בקה.דה.ווה. אבל מה שטוב שהחנויות הללו נמצאות במרחק שתי של רכבת קלה כי במזרח ברלין אין מטרו וזה מה שמבדיל את המזרח והמערב בינתיים בפן התחבורתי,אך גם זה עומד להשתנות כי כרגע בונים תחנות רכבת תחתית גם במזרח העיר. בגלרי קאוחוף קנינו לי מזכרת מאוד שימושית שתהיה לי מגרמניה-כוסות שמיוצרות בגרמניה ועליהם דיוקנו של צ'ה גווארה וכוס נוספת שעליה רשום(בגרמנית):מספיק לישון!יום שישי קרוב. לאחר הקניות הללו וקניות נוספות אך פחות מעניינות נסענו הביתה על מנת להחזיר את כל הקניות הללו,כי לא נוח להסתובב עם שקיות. לאחר שהחזרנו את השקיות נסענו לראות את הפסל  של קרל מרקס ופרידריך אנגלס שמוצב בתוך פארק לא הרחק מאלכסנדר פלאצ וליד בית העירייה הישן. הבעיה הייתה שליד הפרק בונים תחנת מטרו ולכן הפסל שלהם הוזז זמנית ממרכז הפארק אל פאתי הפארק ולידם הוצב בלוק מחומת ברלין ומספר מונומנטים דהויים שלהערכתנו נועדו להיות פסל לזכרם של קורבנות הקומוניזם.


פסלם של קרל מרקס(יושב משמאל) ופרידריך אנגלס(עומד מימין) ואני ביניהם



פסלם של קרל מרקס(יושב משמאל) ופרידריך אנגלס(עומד מימין) ואני לידם

בית העירייה האדום(כיום אינו משמש כבית עירייה)

  לאחר הביקור ליד הפסלים של מרקס ואנגלס הלכנו  לכיוון פרידריך שטראסה. אך לפני זה נכנסנו לבית קפה אשר נמצא ליד כנסיית הגוגינונים(גו-גי-נו-נים),שהיו זרם פרוטסטנתי נרדף שלבסוף מצא מקום בברלין ובנה לעצמו כנסייה שמבחוץ נראת די מפוארת ומבפנים פשוטה כיאה לזרם הפרוטסטנתי. לאחר ביקור בכנסייה טיילנו בפרידריך שטראסה עשינו עוד מספר קניות כולל טלוויזיה לי שעולה פי 2 זול יותר מבארץ, אך לפני זה ביקרנו במקום שבו חובה לכל אחד לבקר,אני מדבר כמובן על הצ'ק פוינט צ'רלי המפורסם שהיה מעבר הגבול בין החלק הסובייטי(מזרח ברלין כולו) אל החלק האמריקאי של מערב ברלין(כי היה גם חלק צרפתי וחלק בריטי). בצ'ק פוינט צ'רלי הצטלמנו עם שחקנים המדמים את שומרי הגבול שהיו בזמנים הארורים ההם.

אני עם השחקנים שמדמים חיילים במעבר הגבול

(צילום:אבא שלי)

השלט שאומר שאתם נכנסים לאזור האמריקאי

(צילום:אבא שלי)

 

מפני שהגענו לסוף פרידריך שטראסה וגם היה לנו טלוויזיה בידיים היינו חייבים לחזור חזרה אלינו למלון בשביל להחזיר את הטלוויזיה. לאחר שהחזרנו את הטלוויזיה הלכנו שוב לפוטסדאמר פלאצ שבו היינו ביום הראשון ואכלנו גלידת טוטים מדהימה!(לצערי אין לי תמונה בשביל להראות לכם)
כאשר כבר היינו מלאים החלטנו לחזור הביתה ולא לעשות יותר כלום להיום מפני שהיינו כבר די עייפים.
                                             
                                                   סוף!!!
נ.ב.
למי שכבר קרא את החלק הקודם הוספתי תמונות חדשות לאחר שהורדתי את התמונות מהמצלמה של אבא שלי.

 

הנסיעה לגרמניה-יומן מסע חלק 1

שלום לכולם!
בלילה שהיה בין ראשון לשני בשבוע שעבר כל האנשים ישנו או לכל היותר-אם היו אמיצים ראו את טקס נעילת אולימפיאדת לונדון 2012 ואני ומשפחתי נערכנו לנסיעה הכה מיוחלת שלה חיכינו,הנסיעה לגרמניה.
ההתרגשות לפני הנסיעה הייתה כל כך עצומה,שעבר על כולנו חוץ מאבא שלי שתמיד מפתיע אותנו לילה שלם שבו לא עצמנו עין ולא נרדמנו ולא יעזור בית דין,כמו שאומרים.גם כשהאורות כבו והטלוויזיה כובתה,השינה לא באה.אבל בכל זאת יצאנו, הרי מה זה לא לישון לילה שלם בהשוואה ללא לעמוד בפקקים,לא להכין אוכל בעצמנו,לא לדאוג ללא לאחר לעבודה וגם ואולי הכי חשוב לא להסתובב בחברת ישראלים שבוע שלם!!!!
הגענו לשדה התעופה שבו כרגיל המקום שבו תחכה הכי הרבה זמן זה המקום הכי לא צפוי-הבידוק הביטחוני הראשוני עם השאלות הסתומות בסגנון שכמו שהייתה הפרסומת לדיוטי:"יש משהו שמישהו ביקש ממכם להעביר?יש לכם מתנה למישהו?"או כמו שאפשר להגדיר את זה במילים יותר פשוטות:יש לכם משהו למישהו?מישהו ביקש ממכם משהו?. לאחר שאתה עונה על השאלות הדביליות ב:לא,לא ועוד פעם לא אתה עושה צ'ק אין ומתפלל שבמקרה המזוודה שלך לא גדולה בקילו או שניים מהמותר אבל אנחנו נוסעים לארבעה ימים אז אין דאגה.לאחר עוד כמה בדיקות שכולנו יודעים מה הן אתה מגיע לדיוטי. אבל מה,אנחנו אנשים חכמים ואנחנו יודעים שקנייה בדיוטי=לעמוד בתור בשביל לקבל את זה כאשר אתה חוזר ואנחנו בהחלט רוצים להימנע מזה.סוף סוף עלינו למטוס של ישראייר וכבר ראינו משהו טוב ומשהו לא טוב-הטוב שהכיסאות מעור ונוחות והלא טוב שאין עיתונים בכלל.הטיסה הייתה נחמדה וסוף סוף לאחר ארבע שעות וסנדוויץ' מגעיל אחד עם מים(כי אין משהו אחר בכלל) נחתנו בברלין!!!! כרגיל את המטוס שלנו איבטח נגמ"ש של המשטרה הגרמנית אבל יצאנו לטרמינל הרגיל.טוב הגיע הזמן לטייל נכון?כולנו נסענו ביחד לטרפטון פארק שבו יש מונומנט סובייטי מדהים.



המונומנט הסובייטי(צילום:שלי)
 

לאחר טרפטון פארק נסענו לראות מה שלום חומת ברלין.

לשבור את הקומוניזם!



דגל ישראל על דגל גרמניה
(הכיתוב מצד ימין למטה מספר על כך שליל הבדולח ונפילת החומה היו באותו התאריך-9 בנובמבר) 

לאחר סיור בחומה ונקניקיה גרמנית עם חרדל נסענו למלון.המלון הוא בעצם בניין ענקי שבעברו היה בניין שבו אירחו אנשים חשובים אשר באו לבקר במזרח ברלין(שהייתה עיר הבירה של מזרח גרמניה) והוסב לבית מלון מפואר שאנחנו קיבלנו בו חדר ענקי.בחדר היה הכל מטלוויזית סמסונג 32 אינצ' עד מכונת קפה עם טבליות של נספרסו בחינם!בקיצר 5 כוכבים דלאקס כמו שאומרים במחוזתנו.אבל אנחנו לא נשארנו בחדר הרבה כי אנחנו הלכנו לפגוש את הבן-דוד של אבא שלי שבא במיוחד בשבילנו מפרנקפורט לברלין.לאחר שטיילנו איתו ברחובות היהודיים לשעבר(תמונות בסוף).  הלכנו לאכול גלידה מדהימה שיש בקומה השנייה בארקדה שבכיכר פוטסדאם  ואז חזרנו לחדר שלנו גמורים ועייפים והלכנו לשם שינוי לישון.
ביום השני כבר הלכנו לאכול ארוחת בוקר במלון שבו הקדישו לנו הישראלים,חדר נפרד רחוק מכל השאר אבל שלא תחשבו לא נכון,האוכל בו היה אותו דבר וכהוכחה אני יכול להביא דוגמא בכך שהיה אפשר לקחת לעצמך בייקון מתוגן בלי שום הפרעה.לאחר ארוחת הבוקר,שיש לציין הייתה די טעימה פגשנו שוב את הבן דוד של אבא שלי והלכנו לבית קפה נחמד שבו שתינו טה צמחים לא רגיל ומיץ סחוט במקום ביחד עם עוגות פירורים שגם הם עשויות במקום.לאחר הביקור בבית הקפה נסענו לרייכסטאג-הכנסת של גרמניה ונכנסנו לגג הנמצא עליו.

הרייכסטאג

הכיתוב "העם הגרמני"

 

לפני שנכנסנו לכיפה של הרייכסטאג נפרדנו מהבן-דוד של אבא שלי מפני שהיו לו מספר סידורים לעשות לפני הנסיעה חזרה. לצערנו, הכיפה די איכזבה אותנו ואני לא ממליץ ללכת אליה כאשר תבקרו בברלין. לאחר טיול במרכז העיר הגיע הזמן קצת לטייל במקומות אחרים אז החלטנו לנסוע לטירת שרלוטנבורג או יותר נכון,לגנים היפים שיש מסביב לטירה וגם לאגם הפסטורלי ובו שוחים ברווזים חמודים.יש לציין כי לפני ביקורנו שם נכנסנו למסעדה אשר נמצאת מול הכניסה הראשית לגן הארמון, מקום שלכאורה היה אומר שהיא יכולה להרשות לעצמה לא להגיש אוכל טעים או לחלופין להציע במחיר גבוה אך זה לא המקרה. המסעדה שמעוצבת בסגנון עתיק מגישה אוכל טעים במחירים שווים לכל כיס וגם השירות הוא מפתיע לטובה.לאחר הבילוי בארמון עוד הספקנו לקפוץ לרחוב קורפיורסטרדאם(Kurfürsterdam Straße) שהוא רחוב הקניות המרכזי בברלין,אך לרוע מזלנו הגענו לשם לפני שעת הסגירה ולא הספקנו לטייל בו הרבה.
                                                                
                                          סוף הפרק הראשון!
לסיום מספר תמונות נוספות:

טירת שרלוטנבורג

                 

אחת מהרחובות היהודיים(גם למטה)

 

                                               שער ברנדנבורג המפורסם- סמל העיר ברלין

הסוני סנטר

בית הקנצלר-המקום בו נמצא משרדה של אנגלה מרקל

הגרמנים קוראים לו:"מכונת הכביסה" בגלל צורתו המשונה משהו

כנראה שיש משהו בדבריהם,לא?

התה הפירותי ועוגת הפירורים שאכל ושתה הבן דוד של אבא שלי

על הכדורגל הישראלי שנמצא בפשיטת רגל

שלום לכולם!
בשבועות האחרונים אנו עדים באתרי הספורט והחדשות על תופעה מדאיגה ביותר-בעיות כספיות של קבוצות כדורגל.
הפועל ת"א,בית"ר ירושלים,הפועל רמה"ש,הפועל ר"ג, הפועל פ"ת ובני סכנין, כל אלו  קבוצות שבשנתיים האחרונות היו קבוצות ששיחקו או עדיין משחקות בליגת העל הישראלית והיו בצרות כלכליות-רובן היו או עדיין הינן בסכנת ירידת ליגה או הורדת 9 נקודות.
במדינה שבה עד לפני חודשים ספורים התגאו בכלכלה ויו"ר ההתאחדות,משוגע ומטורף ככל שיהיה אומר שהליגה בה היא אחת הטובות באירופה מידי שנה שומעים על לפחות 3 קבוצות שנמצאות בבעיות כלכליות והשאלה היא איך הגענו לזה?איך הגענו לכך שמידי יום החדשות בערצי הטלוויזיה ובאתרי האינטרנט מדווחים שכל יום בבית"ר ירושלים,לא (עם כל הכבוד) בהפועל ר"ג או בני סכנין, הוא נראה ונשמע כמו תוכנית יומית של הישרדות או לחלופין של לילה כלכלי? שסופרים כל שקל שכל מפורסם מכניס לקופה של בית"ר ירושלים או כל אחוז שמוכן להשקיע בו איזה מישהו מאמריקה או איזה איש עסקים שחלק מהאנשים שומעים עליו פעם ראשונה בחיים שלהם.
הובלנו לכך בעצמנו,בידינו וראינו את זה טוב מאוד בעונה שעברה שאפשר לסכם אותם בשלושה מילים:מכות,קללות,ביזיון! אם מישהו רוצה שאיזה דוד יהודי טוב מארה"ב ישקיע ולו דולר אחד בבית"ר ירושלים, הוא לא ירצה.למה? בגלל שהוא יראה שמה שהוא ישקיע זה בעצם הולך לשלם על כל קנס שתקבל בית"ר בגלל האוהדים הגזענים שלה שהם כפויי טובה.
דדש,גאידמק ,פינג'ל,אגייאר כל אלו ניסו להשקיע בבית"ר ובסוף נעלמו ולא רוצים ליצור עוד שום קשר בגלל שכל הכסף שהם ישקיעו ילך ישירות מידי שבוע להתאחדות לכדורגל כי אוהד בית"ר אמיתי הוא לא אוהד בית"ר אם הוא לא יצעק "אני שונא את סלים טועמה,אני שונא את כל הערבים" או "מוות לערבים" נכון? אז לפני שאנחנו מתחילים לבכות על שקבוצה ענקית שהיא לא פעם אחת הייתה אלופת ישראל שהיא עומדת לרדת ליגה צריכים להסתכל שניה על עצמנו ולהבין שזה לא רק הם רעים,הם רוצים לפרק את הקבוצה אלה זה גם אנחנו ואנחנו שותפים לכל הביזיון הזה של הכדורגל לא פחות מאשר כל מי שלא מוכן להשקיע בקבוצות.
אנחנו מדברים רק על קבוצות ליגת העל ומה קורה בליגות הנמוכות זה בכלל לאף אחד זה לא אכפת כי זה קבוצות שאם שורדות,נהדר ואם יעשו משהו מדהים אז אולי יכתבו עליהם ב"דאבל-פס" או ב"וואלה!ספורט" אבל אף אחד לא מתייחס לכך שעד שאיזי שרצקי השקיע ושם בוכטות של כסף על עירוני ק"ש,בן אדם שגר בגליל העליון היה צריך לבחור בין לעודד את הקבוצה של צפת/כרמיאל בליגה א'/ב' או של הכפר הקרוב לביתו שיש לו קבוצת כדורגל שיודעת  לעשות 3 פסים ברציפות וקוראת לעצמה קבוצת כדורגל או לאהוד את אחת הקבוצות בליגת העל אבל לדעת שבשביל ללכת למשחק שלה זה צריך לנסוע שעה וחצי אם לא יותר אם הוא גר לא במרכז חס וחלילה או בעיר גדולה.כל זה בגלל ששום קבוצה שהיא לא בצמרת הליגה הלאומית/בליגת העל פשוט לא שורדת 5 שנים רצופות עם מצב כלכלי טוב ובלי בעיות עם הבקרה התקציבית.
לבסוף המסקנות מכל זה הם כאלו:
א.צריך לחנך את האנשים ואם לא מצליחים אז להעניש,ברוך השם יש עוד מקום בבתי הכלא והמעצר בישראל.
ב. לעודד עסקים להשקיע בכדורגל הישראלי וגם להראות תוצאות על מגרש למה שווה להשקיע.
ג. להעלות את הרמה של הכדורגל ע"י השקעה באקדמיות של כדורגל שיהיו לכל קבוצה גדולה שכל מי שיצא ממנה גם אם לא יתאים לליגת העל הוא יהיה שחקן מדהים לליגה הלאומית/ליגה א' וישפר את הרמה של הקבוצה שהוא מגיע אליה.
ד. לחלק את הכסף שניתן באופן שווה יותר ולא בגלל שהפועל ת"א,מכבי חיפה ומכבי ת"א קבוצוצ אטרקטיביות אז נשקיע בהם את הרוב ולהפועל אילת ניתן כמה גרושים של מה שישאר.
ה. לעשות יותר תחרות על זכויות השידור ולא לתת לערוץ אחד לשדר את הכל ולערוץ אחר רק את המשחק המרכזי,כולם אוהבים בהתאחדות ללמוד מגרמניה אז הנה מה יש ללמוד כי בגרמניה יש ערוץ אחד שמשדר בHD ויש לו מנוי שנתי(ולא חודשי) ועוד כמה ערוצים שגם הם משדרים מספר משחקים בשבוע מהליגה הראשונה והשנייה(ולא משחק אחד מסכן כל שבוע מהליגה הלאומית).
אם ניישם את כל המסקנות הללו הכדורגל שלנו יהיה טוב יותר כלכלית ומקצועית,
תודה רבה על הקריאה,
טוני

על האולימפיאדה,התקשורת ומי שבאמצע....

שלום לכולם!
הנה סוף,סוף אולימפיאדת 2012 בלונדון נפתחה! 4 שנים שחיכינו לאולימפיאדה ה-30 שתיפתח עלינו לטובה.4 שנים שבהם שמחנו להזכיר בתדירות של פעם בחודש ספורטאי ישראלי שקבע קריטריון אולימפי ובאותה המהירות גם לשכוח אותו ולצפות לספורטאי הבא שיקבע את הקריטריון האולימפי הדרקוני של הוועד האולימפי.אבל בואו נחזור חודש לפני,האולימפיאדה קרבה ומתחילים ההכנות. רון קופמן-האיש של הארטילריה הכבדה והקשה של ערוץ הספורט נשלח לבדוק את סרגיי ריכטר האם הוא יהיה המושיע. הקלעי הרוסי הצעיר,שאלפים מוחים לו כפיים בבונדסליגה  אבל לא יזהו אותו גם אם הוא יעבור ברוטשילד עם הכיתוב:"סרגיי ריכטר-מייצג את ישראל בלונדון 2012",כי בינינו קליעה מרובה אוויר זה "פוף-פוף" בהשוואה למכבי ת"א שתנצח 8-0 קבוצה בליגה חמישית בספרד וכמובן יהיה ידוע על זה מהבן אדם שגר במרכז תל-אביב ועד לקיבוץ במרכז הערבה כי בכדורגל אנחנו אלופי העולם (בלנצח את לוקסמבורג ומלטה במשחקים חסרי חשיבות) ואלופי אירופה בקרב צמוד עם רוסיה בלקטר בהפסדים שלנו עד כמה מזג האוויר היה גרוע(כאילו שאנחנו גרים בשוויץ),בזה שהמושיע שלנו-יוסי בניון,שחקן ברמת על,אינייסטה הישראלי(כי בניון לא חלוץ) נפצע לצערו באנגליה במשחק עם שחקנים אמיתיים או בזה שלנבחרת שלנו,מה לעשות אין עתיד.אבל איך הגענו לזה?לא יודע,נחזור לאולימפיאדה שאומנם לא יכולה להשתוות בכמות התוכניות שהיו לקראתה עם האירוויזיון האחרון שהערוץ הראשון החליט להכין את הצופים המועטים בו,האנשים שיש קצת תרבות בראשם(ואני מכיר הרבה מהאנשים הללו) שאנחנו זוכי האירוויזיון מראש ושכל העולם יאכל את הכובע. אותו דבר עם האולימפיאדה ערוץ 1 שלח את מיטב השדרים שלו,ספורט 5 את מיטב הכתבים וערוץ 10 את הכתב לענייני כל מה שקשור לבריטניה-יונתן רגב. חודש שלם הם ראיינו את כולם וקיוו לזה שיבאו מדליה וסוף סוף יש פתיחה דיוויד בקהם נהג,המלכה קפצה והאולימפיאדה התחילה.כבר ביום הראשון ההתרגשות והציפייה עלו על כל היגיון.12:00 בצהריים אלכס שטילוב יעלה לייצג אותנו בכבוד רק בעוד 5 שעות וחצי אבל מירי נבו כבר מתחממת,אני אוהב את השדרית הזאת,אבל הפעם היא הגזימה ביותר.השם של אלכס שטילוב עלה בכל דקה "היום אלכס שטילוב יופיע...","מעניין לראות איך הוא יהיה...","אנחנו רואים את מי שטילוב יצתרך לעבור..." ועוד הרבה משפטים בסגנון עלו בתדירות של משפט כל חצי דקה-50 שניות ובערב כשהוא עלה אז זהו,השתחררה הניצרה..."אלכס שטילוב יבצע בעוד 5 דקות","אלכס שטילוב עובר עכשיו למכשיר ה...." ועוד עוברים כל שנייה וכל הספורטאים  שמראים במסך מוזכרים רק פעם ב5 דקות אם מישהו כושל/מצליח באופן פנומנאלי וכל השאר-נו את מי זה מעניין האם ארה"ב או איטליה בדרך לזכות באולימפיאדה -כי בסופו של דבר זה מופע של איש אחד-של אלכס שטילוב הנפלא שלנו.אני לא מתנגד כי הוא באמת ספורטאי מדהים,אבל לצפות מג'ודוקאים ישראלים שיודעים שלא יצליחו ולעודד אותם מול טובי הג'ודוקאים שבסוף יזכו במקומות הראשונים הצפויים ולהגיד שהם יכלו לנצח כאשר הג'ודוקא היפני הדף בקור רוח כל ניסיון של טומי או בעצם ארטיום החמוד שלנו לעשות משהו ובסוף גם כאשר יפסיד להגיד משפתים בסגנמון "אמרנו לכם" זה עוולות!
בסוף המסקנה צריכה להיות שרוב הספורטאים של ישראל הם ממוצעים וצריך גם להיות בגישה כזאת כלפיהם,כך אנחנו נשמח יותר ונהיה עצובים פחות והספורטאים יתמודדו בלי קוף,או ליתר דיוק 5 מיליון הישראלים החילונים שצופים באולימפיאדה ולוחצים עליהם.
תגיבו,שתפו ותחשבו,
עד לשבוע הבא,
טוני

פוסט פתיחה

שלום לכולם!!!
אני טוני מבאר שבע חלקכם אולי מכירים אותי כ"Tony Caspin" מגוגל + או כמו "TheTonymouse" מיוטיוב למרות שהוא כבר נסגר לאחר איומים וקללות אישיות.
אבל בימים האחרונים אני ישבתי וחשבתי שאני צריך מקום שבו אני יכול לכתוב את דעותיי בנושאים שונים:פוליטיקה,ספורט,טלוויזיה והתרבות וחיים שלי בישראל עם התרבות הישראלית שאני מחשיב את עצמי כחלק ממנה מצד אחד אך כמישהו קצת שונה ממנה מצד שני.
לא פעם תראו אותי מביע דעה פוליטית כלשהי שאולי לא תמצא חן לחלק מהאנשים שיקראו את זה, אבל אני תמיד יכתוב ענייני ואני מבטיח שאני לא יסיט נגד מישהו/משהו בכתיבה שלי, אבל אני בהחלט ינקוב בביקורת, שלפעמים אף תהיה קשה על דברים מסויימים.
אני מקווה שתיהנו מהכתיבה שלי ותקראו מדי שבוע שבו יפורסם פוסט(אני ישתדל שזה יהיה פעם בשבוע אבל אם אני יפספס בשבוע מסויים בשבוע שיבוא יהיו שני פוסטים בשבוע אבל כמובן שלא להיפך...)
תהנו מהכתיבה שלי,
טוני