יום חמישי, 1 באוגוסט 2013

סוחרים בבני אדם- ואנחנו מרוצים

שלום לכולם!

כאשר מספרים בחדשות או באתר מסוים או במסגרת תוכנית היסטורית על סחר בעבדים/נשים שקרו במהלך ההיסטוריה ו(לצערנו) קורה לפעמים גם עכשיו, אז כולנו אומרים "מה?!","איך זה יכול לקרות?","מה אין לאנשים האלו לב?" ודברים בסגנון הזה. על זה כולם יסכימו שזה פסול ואסור וצריך להוקיע גם את השרידים האחרונים שנשארו מזה, גם אני יסכים.
עכשיו סיטואציה שונה: באתר ספורט מפרסמים שקבוצת כדורגל כזה או אחרת קונה/מוכרת שחקן ב35 מיליון (!) יורו, מה תהיה התגובה? "נו בטח,הוא כזה שחקן" או "אני חושב שהוא לא שווה את הסכומים האלה, אלה שווה יותר/פחות ממה ששילמו", נכון שזו תהיה התגובה? הרי שחקן כדורגל הוא כוכב, הוא יעזור לקבוצה לנצח ולזכות באליפות/גביע/ליגת אלופות, יהיה חביב הקהל וימכור הרבה אביזרים נלווים כגון צעיפים,חולצות,יומנים לבית ספר ועוד. אבל פתאום, כולם שוכחים ששחקן כזה או אחר הוא סך הכל בן אדם! הוא בדיוק כמונו, רק יותר מוכשר אולי מקסימום. שחקן כדורגל זה עדיין בן אדם שיש לו שתי רגליים ושתי ידיים והוא עדיין אוכל כמו בן אדם,שותה כמו בן אדם והולך למסיבות לפעמים כמו כל אחד בגיל הזה. זה לא סחר בבני אדם?
בשנים האחרונות השתלטו על קבוצות שונות ביבשת אירופה שייח'ים קטארים/סעודים/בחריינים או אוליגרכים רוסים. קבוצות כמו פ.ס.ז'. , מונאקו, מנצ'סטר סיטי, צ'לסי, זניט סנקט-פטרבורג, שחטאר דונייצק ואפילו אנז'י מחאצ'קאלה הפכו להיות קבוצות מן הטופ של הטופ באירופה, וכאלו שפייבוריטיות לזכיה בארצן, הכל בזכות הכסף. מי בעולם שמע את השם אנז'י מחאצ'קאלה עד שהם קנו את החלוץ הקמרוני סמואל אטו ונתנו לו את השכר הגבוה בעולם(!) לשחקן אחד ואליו הוסיפו כמה שחקנים מהדרג הכי גבוה באירופה ועל הקווים שמו את המאמן ההולנדי המעוטר הוס חידינק. מי אי פעם היה יכול לחשוב שצ'לסי, שהפסידה להפועל ת"א ב 2003, תזכה ב2012 בליגת האלופות. לדעתי זקני מנצ'סטר לא יכלו להאמין שהקבוצה הקטנה והחלשה יותר של העיר, מנצ'סטר סיטי, תזכה באליפות אנגליה לראשונה מאז 1968 ותביס את יריבתה העירונית מנצ'סטר יונייטד בדרבי של העיר 6-1 !!! כל זה קרה בזכות כסף! שהושקע על אותם שחקנים, שהם סך הכל בני אדם, שחולמים להקים משפחה וללדת ילדים, כמו כל אנשים נורמטיביים רגילים.
הפוסט הזה נכתב בזמן שבאתרים בארץ ובעולם מסופר שקבוצת ריאל מדריד מתכוונת לקנות את כוכב קבוצת טוטנהאם האנגלית, גארת' בייל, בלא פחות מ120 מיליון יורו!!!!! רק לחשוב על זה שחברה מסחרית קונה עובד מחברה אחרת שיעבוד עבורה ויממש את כשרונו בחברה העשירה תמורת 120 מיליון יורו, 600 מיליון ש"ח למי שקשה לספור. כל זה עבור שחקן כדורגל אחד! לשם השוואה התקציב של חלק מהמדינות הנחשלות באפריקה הוא 200 מיליון דולר לשנה שלמה! זה טירוף! אבל החשש הגדול הוא, שזה לא יסתיים פה, כל עוד איילי הון ונפט שולטים בכדורגל האירופאי ושבשבילם 120 מיליון יורו זה כסף שהם יכולים לשלם בלי לחשוב פעמיים, רק בשביל לחזק את הקבוצה, אז מי יודע איפה יהיה הגבול. אולי קבוצה כלשהי בבעלות שייח' קטארי כלשהו תחליט לשלם 250 מיליון יורו לברצלונה, רבע מיליארד ולהביא את ליאו מסי, כי זה הסכום האסטרונומי, שברצלונה דורשת עבור סעיף השחרור שלו.אבל בוא נזכור שהפתעה! אבל לאו מסי הוא גם ילד מארגנטינה שהיו לו בעיות רפואיות בילדות, מי היה מאמין?הוא לא סופרמן!

המצב הכלכלי של הקבוצות גם לא מאפשר להן לרוב, אך הן ממשיכות

לפני שנה או שנתיים פורסם דו"ח של חברת "Deloitte" שהראה שהחוב הכולל של קבוצות הפרמייר ליג האנגלית לעונת המשחקים 2008-2009 היה 3.2 מיליארד לירות שטרלינג! קבוצת ווסטהאם הלונדונית למשל סיימה בין השנים 2005-2010 בחוב ממוצע של 90.2 מיליון ליש"ט! באיטליה, קבוצת מילאן סיימה בהפסד של 69.751 מיליון יורו את שנת 2010 וזה עוד "סביר",כן? במיוחד לאחר שמגלים שאם החוב של ריאל מדריד ב30.6.08 היה 130 מיליון יורו ואולי חשבתם שהם יחסכו, אז להפך הם הגדילו אותו והגיעו כעבור שנה, ב30.6.09 לחוב של 326.7 מיליון יורו לאחר שביצעו את הרכישה היקרה ביותר אי פעם, רכישתו של כריטיאנו רונאלדו ממנצ'סטר יונייטד בסכום של 80 מיליון לירות שטרלינג. גם בליגות הפחות בכירות באירופה, כמו הליגה הטורקית, ההולנדית או הפורטוגלית, המצב דומה.
נתונים כמו שמובאים פה היו אמורים לעצור את מירוץ החימוש של הקבוצות ולהביא אותם לננהול כלכלי חכם יותר, אך זה לא קורה ומדי שנה בחודשי הקיץ אנו עדים לרכישות מסיביות של שחקנים בעשרות מיליוני יורו ברחבי היבשת.

האם יש פתרון?

הטירוף הזה יכול להימשך ועד שאופ"א לא תחליט להשעות כמה קבוצות כגון ריאל מדריד, ברצלונה, צ'לסי או מילאן למספר שנים או עד שיציגו נתונים חיוביים, דבר אשר היא מאיימת לעשות עם היכנסות תקנות ה"פייר פליי-הפיננסי", שכבר הושעו מהמפעלים האירופיים ללא אזהרה/זמן לשיפור קבוצות קטנות יותר כגון מלאגה ורפיד בוקרשט מהמפעלים האירופיים, האחרונה גם הורדה ליגה בארצה לאחר שלא הצליחה להעמיד תקציב מינימום לעונה הנוכחית. לקבוצות נוספות כגון פרטיזן בלגרד,דינמו בוקרשט, היידוק ספליט(קרואטיה) ואוסייק(קרואטיה) ניתנה השעייה גם כן אך הן יכלו לבטלה אם היו מציגים שיפור משמעותי עד ל 30 במרץ 2013 ומלבד זה הקבוצות הללו וארסנל קייב וויוודינה נובי סאד(סרביה) ספגו קנס בגובה שנע בין 10,000 לבין 300,000 יורו שאותו קיבלה מלאגה. עכשיו נותר לראות אם הנענשות היחידות יהיו קבוצות מהדרג הזה בלבד או שאופ"א תממש את איומיה, תוותר אולי על חלק גדול של הכנסות פוטנציאליות ותשעה קבוצות מהטופ העולמי גם כן.

לסיום, רציתי לבקש ממכם, אוהדי כדורגל יקרים או בכללי כל אחד שמתעניין ולו בקצת בכדורגל שיחשוב לעצמו "האם הייתי מאפשר שימכרו עבדים באפריקה או אנשים כלשהם בכלל בחיים תמורת מיליוני יורו, טובים ככל שיהיו?", אני רוצה שבפעם הבאה כאשר תשמעו שקבוצה כזאת או אחרת קונה שחקן כזה או אחר תמורת עשרות מיליוני יורו, תעצרו ותסתכלו בתמונה של השחקן הזה ולא תראו רק את היכולת שלו להבקיע שער, אלה תראו שבתמונה מופיעה בן אדם שמשחק משחק, משחק אותו אולי טוב, אבל משחק ותחשבו האם הבן אדם הזה שווה את סכום הכסף שמשלמים עליו? האם בן אדם כלשהו בעולם שווה שישלמו עליו 120 מיליון יורו, כשרוני ככל שיהיה? אני מניח שהתשובה שלכם לשאלה תהיה "לא".
הערות, תגובות,תיקונים או סתם מחשבות שרצו לכם בראש בזמן הקריאה של הפוסט הזה,אתם מוזמנים לכתוב בתגובות, אפשר גם באנונימיות.
עד לפעם הבאה, טוני

 

יום שלישי, 9 ביולי 2013

הספורט בישראל-לעשירים בלבד?

שלום לכולם!
בסוף חודש מאי 2013 הסתיימה עונת 2012/13 בליגות הכדורגל והכדורסל ברחבי העולם ובישראל. הסתיימו איתם גם השידורים של הליגות של אירופה והתפנו לשדר שידורים חוזרים,תוכניות סיכום עונה וטורנירים בינלאומיים,שגם לנו היה כזה, יורו 2013 לנבחרות צעירות.
 עד כאן זה העובדות שכולם מסכימים, עכשיו לעובדות המכעיסות. יורו 2013 שהתקיים בישראל, לא במדינה אחרת, שכל האח"מים והפוליטיקאים במדינתנו הזמינו את הצופים להשתתף בחוויה שלו ולהתגאות במדינה, היה סגור לקהל הרחב, אלה אם אתם מוכנים לשלם סכום מופרך של 50 ש"ח לערוץ "ספורט 1" ולמפעילה שלו חברת "צ'רלטון". צ'רלטון רכשה את זכויות השידור של היורו ומלבד 5 משחקים:3 משחקי נבחרת ישראל, חצי גמר אחד ואת משחק הגמר, אשר את זכויות שידורם רכשה רשות השידור(שכולנו אוהבים לשנוא) ושידרה בחינם , שודרו שאר המשחקים בערוץ "ספורט 1" וערוץ ה HD של החברה העונה לשם "ספורט 1 HD", שעליו צופי הטלוויזיה שחפצה נפשם לראות התמודדויות של נבחרות ושחקנים באיכות כדורגל שטרם נראתה בארץ, שילמו,שימו לב, לא פחות מ 50 ש"ח לערוץ אחד ואם הם רצו לראות את הערוץ הרגיל וה HD מפני שאחת הטלוויזיות ישנה, חס וחלילה(כמו במקרה של סבא וסבתא שלי) הם נאלצו לשלם לא פחות מ 100 ש"ח עבור שני הערוצים! לעזעזל! סוף סוף יש טורניר בסדר גודל כזה במדינתנו וגם עליו צריך לשלם 50 ש"ח בשביל לראות בטלוויזיה?
לאחר היורו אשר,כצפוי, זכתה בו ספרד, התחיל בברזיל גביע הקונפדרציות, גביע חשוב המהווה אינדיקציה לגביע העולם.
נחשו מה?גם אותו שידרה צ'רלטון בספורט 1 ושוב, ערוץ 1, שוב ערוץ השידור ומחלקת הספורט שלה, משדרים רק את חצאי  הגמר ואת הגמר , אפילו לא את המשחק על מקומות 3-4 , רק חצאי הגמר והגמר. "למזלם" של הצופים, גביע הקונפדרציות התחיל מיד לאחר היורו וחודש השידורים שעליו הצרכן שילם 50 ש"ח מכספו לא פג (אם הזמנתם את הערוץ לקראת פתיחת היורו) ותמורת כספו, קיבל שני טורנירים בינלאומיים שראוי היה שהיו משודרים שערוץ חינמי או לחלופין בתשלום סמלי של עד 20 ש"ח, שזה המחיר הממוצע של ערוצי הטלויזייה אם לא לכלול את ערוצי הספורט.
עבדכם הנאמן שילם, ויש שיאמרו שהיה "פראייר", אך שילם ולפני מספר ימים נגמר חודש השידורים שמלבד הטורנירים המוזכרים, לא שידרו כלום אשר יכול ולו במעט לעניין, במיוחד אם אלו היו הש.ח. של המשחק של אמש.
אך הבעיה הכי גדולה מתעוררת לא עם מה שקרה בחודש שעבר, אלה על מה שיהיה בשבועות ובחודשים שקרובים ועל מה שיהיה בעונה הבאה. למה שיהיה ניתן לקרוא בשפה כלכלית "המונופול של צ'רלטון", ללא הגזמות.
ב18/7 יחלו משחקי מוקדמות ליגת האלופות במחשק בית של אלופת מדינתנו, מכבי ת"א מול אלופת הונגריה גיורי, שבוע לאחר מכן יחלו גם משחקי הבית של הנציגות שלנו למוקדמות הליגה האירופית במשחקים של הקבוצות שסיימו במקומות 2-3 בעונה שעברה בליגה הישראלית, מכבי חיפה והפועל ת"א ובסיבוב הבא תצתרף אליהן גם מחזיקת גביע המדינה והיורדת לליגה הלאומית(הליגה השנייה), הפועל ר"ג. מה משותף לכל משחקי הבית של הקבוצות הללו אתם שואלים? ובכן אתמול פורסם שמי אם לא צ'רלטון החליטה להמשיך את מסע הקניות המבזה שלה וקנתה את זכויות השידור רק למשחקי הבית של המוקדמות ותשדר כמובן, בערוץ ספורט 1 וערוץ ה HD  את משחקי הבית של כל הקבוצות בכל שלבי המוקדמות ואם וכאשר אחת הקבוצות תעפיל לליגה האירופאית מבין אלו שמתמודדות, אז כל המשחקים שלהן, בית וחוץ ישודרו בערוצים ספורט 1 וספורט 2 וכרגיל ישאיר לערוץ הספורט להיאבק על הפירורים עם שאר המתחרים מהרשות השנייה. הפעם כבר לא מדובר בתשלום של 50 ש"ח למשך חודש אחד בשנה, בהנחה שאחת הקבוצות תעפיל, זה יכול להימשך עד לחודש נובמבר ואף יותר! "חבילת הערוצים של ספורט 1" כפי שהיא נקראת עולה 66 ש"ח (בהוט ויס) ואם נכפיל ב 4 החודשים נקבל, שימו לב 264 ש"ח, בשנה זה 792 ש"ח ! עבור הסכום המטורף הזה מקבל הצופה את הזכות לראות את הקבוצות הישראליות באירופה, הליגה הישראלית ולאהוד את הקבוצה שלך בלא אפשרות להגיע לאיצטדיון והליגה הגרמנית,האנגלית, הבלגית והרוסית בשידורים בלעדיים, כמו גם מוקדמות גביע העולם, טורנירי מאסטרס בטניס, הליגה הספרדית בכדורסל, הליגה הגרמנית בכדוריד, גביע המלך הספרדי,הגביע האנגלי והגביע הגרמני בכדורגל ועוד שלל שידורים בלעדיים שהידיים החזקות ותאוות הבצע של צ'רלטון רכשו ורוכשים במהלך השנה.
בכל תחום אחר במשק ובכלכלה זה היה נקרא מונופול, בישראל כולם עוצמים עיניים וחושבים שכאשר זה נוגע ללראות ספורט בטלוייזיה, זה מותרות וניתן לאפשר לחברה אחת להחזיק כל כך הרבה זכויות מניבות כסף ולתמחר אותם בכל מחיר שחפץ בדעתם ולהשאיר ליריבים פרורים בדמות הליגה הספרדית בכדורגל, פורמולה 1(שגם היא בערוץ בתשלום אחר מבית ערוץ הספורט), ליגת האלופות(שגם ממנה צ'רלטון הצליחה לנגוס במעט), גביע הטוטו(כולו בתשלום), גביע המדינה(שרובו בתשלום), טור דה פראנס וטורניר ווימבלדון שהסתיים לפני יומיים, שאותו ערוץ הספורט משדר מאז הקמתו ורוב הליגה האיטלקית, זה רוב הדברים הבולטים שמשדר ערוץ הספורט וביניהם שלל תוכניות "פאקה פאקה" כדוגמת יציע העיתונות, שבת ביציע, ערב טוב ספורט, המגרש הכלכלי(שקשרו לספורט אינו ברור, אם בתוכנית מדברים על פנסיה ומניות
), הטור היומי ועוד מיני תוכניות אירוח כאשר היהלום שבכתר היא כמובן "חדשות הספורט" שהיא התוכנית היחידה שבה ניתן לראות את כל התקצירים של המשחקים ששידרה צ'רלטון בערוצים שלה ולאחר כל תקציר עוד כל מיני דיבורים ופרשנויות של פרשני ערוץ הספורט שמלבד אבי מלר ונדב יעקובי לא ניתן לשמוע שום פרשן אחר, ויסלחו לי כל השאר.

איך זה באירופה? בגרמניה קיימת חברת sky, זוהי לא חברה שמפעילה ערוץ אחד או שניים אלה זוהי חברת קבלים, בדיוק כמו יס והוט בישראל, משדרת ערוצים בסיסיים ואיתם מציעה חבילות שונות לבחירת המנוי: חבילת סרטים, חבילת ספורט וחבילה מיוחדת שנקראת חבילת בונדסליגה שבה מקבלים ערוצים שמשדרים אך ורק כדורגל מהבונדסליגה והבונדסליגה השנייה. כמה זה עולה אתם שואלים? עבור שלושת החבילות תשלמו ללא מבצעים,והם רבים, 56.9 יורו לחודש בהתחייבות שהמחיר לא ישתנה בשנתיים שלאחר ההצטרפות,ואתם רואים בלי כל מיני תעלולים את כל המשחקים של הבונדסליגה  הראשונה והשנייה, משחקי ליגת האלופות ועוד. בשקלים זה 284 ש"ח לחודש, הרבה יותר זול מישראל, דרך אגב.

כיצד ניתן לתקן את המצב? השלטונות ובראשם שר התקשורת ושרת הספורט צריכים לפעול ולאחר שנחלו הצלחה בחברות הסלולר, לתקן את המצב בערוצי הספורט מפני שלא ניתן לעצום עיניים מול זה שאוהד ספורט אמור לשלם 126 ש"ח על מנת לראות את אירועי הספורט החשובים באמת ואת הליגות הגדולות באירופה.צריך להרגיע את הזאב הרעב והעשיר שנקרא צ'רלטון על מנת שלא ישלטו לנו על השלט כאשר אנו רוצים לצפות במשחקי ספורט.
אני מודע לאלו שיבואו ויגידו שיש שידורים באינטרנט, אבל מסיבה שלא ברורה, אתרים ישראלים אשר משדרים בשידור חי נראים מאוד לא אמינים ופשוטים, כמו גם העובדה שרובם אינם עובדים, באתרים בינלאומיים משום מה בחרו שלא להעלות שידורים פיראטיים לליגה הישראלית אבל לליגה הלטבית והליטאית תמצאו שם הרבה והסיבה די ברורה מפני שאתרי השידורים הפיראטיים מקורם ברוסיה ומדינות מזרח אירופה, ולהם ה"ליגה השישית בטיבה באירופה" לא מספיק אטרקטיבית, אנטישמים שכמותם....

לתגובות, הסתייגויות והצעות כתבו בתגובות, לא חייבים להזדהות!

שבוע טוב,
טוני
 

יום שלישי, 23 באפריל 2013

העם דורש תחבורה ציבורית נורמאלית

שלום לכולם!
היום הייתי רוצה לדבר על התחבורה הציבורית. כן,כן האוטובוסים,הרכבות והרכבת הקלה בירושלים. להרבה מאוד אנשים מעוטי יכולת,קשישים או סתם בני נוער שאמא/אבא שלהם לא יכולים לקחת אותם לבית הספר ולחוגים.

אין להגיד הרכבת בישראל בהחלט מרשימה ואין לי תלונות לגביה, אולם זה נשמע מוזר קצת שהרכבת היחידה שאינה מאחרת אף פעם היא הרכבת למודיעין, הידוע יותר כרכבת לנתב"ג. אך יש לזה סיבה ובמדינה שלנו נהוג שכל מה שהתיירים יראו או ירגישו צריך להיות טוב הרי אנחנו רוצים שתיירים יאהבו את המדינה שלנו וישאירו בא את ה1000-1500$ שלהם (כולל טיסה) לכל הפחות ואם הוא,רחמנא ליצלן, ירצה להתפנק במלון בים המלך אז אתם יכולים להוסיף לסכום 150-200$ נוספים. אבל לכל זה עדיין יש הסבר(פחות או יותר) הגיוני.

אבל אני לא באתי לדבר על מחיר השהייה בארץ וגם לא על הרכבת, באתי לדבר על האוטובוסים. כי הרכבת לא יכולה להגיע למרחק של 5 דקות מהבית שלך ברוב המקרים ואם אתה מחוסר מכונית פרטית אז תצתרך לנסוע באוטובוס כי מונית תכפיל לך את המחיר של הכרטיס לרכבת. אוטובוס עירוני יעלה לך 4.2 ש"ח אם ניקח את ב"ש או 6.6 עד לכדי 10.4 ש"ח בגוש דן.
עכשיו נדבר על מה מקבלים בתמורה למחיר הזה:

1.יעדים- אז כמו שכבר אמרנו, אחד היתרונות שיש באוטובוס זה המקומות אליהם הוא מגיע. האוטובוס הוא כידוע רכב(אני יודע,אני מאוד חכם ;-) ) וכמו כל כלי רכב הוא יכול להגיע לכל מקום ולכן הוא יקח אותכם,אם התמזל מזלכם ואתם גרים ממש ליד התחנה עד הבית או מקסימום במרחק של 5 דקות הליכה מהתחנה הקרובה. זה בהחלט פועל וגם באזור צפוף כמו גוש דן זה נמצא ופועל והכל טוב.

2. שירות- בתחום השירות יש גם התקדמות. יש עכשיו לכל אחד שברצונו להחזיק וגם יש לו צורך אז הוא יחזיק כרטיס "רב-קו", כרטיס מגנטי, שאמנם לפעמים לא כל כך עובד וצריך להצמיד חזק ולקפל בשביל שהמכונה תראה אותו אבל זה בהחלט יותר טוב מלשלם במזומן כל פעם או להשתמש בכרטיסייות הישנות. אמה מה, גם פה יש חיסרונות, החיסרון הראשון הוא גם היתרון, הוא קל, קטן ודק אבל פה החסרון, הוא נאבד בקלות ולפעמים לא ניתן להבחין בחסרונו, בעיקר אצל אנשים מבוגרים כמו סבא שלי, שאיבד אותו כבר 3 פעמים. בפעם הראשונה אמנם החידוש הוא בחינם(לפחות בב"שתנו) אבל מהפעמים הבאות נדרש לשלם. כמו כן, מהסיבה שבכרטיס יכול להתאחסן סכום לא מוגבל של כסף ואישורי נסיעה שיכולים להיות בשווי של מאות שקלים, הכרטיס הוא מושך ללא מעט גנבים.

3. רמת האוטובוסים- כתיבת הטקסט הזה התחילה מהרצון להלין על רמת האוטובוסים. ארגונים ירוקים ומשרד האנרגיה מפצירים בנו לא פעם לנסוע באוטובוס ולהשאיר את המכונית בבית על מנת למנוע זיהום. הבעיה היא בזה שחלק מהאוטובוסים מזהמים מאוד ואף יותר ממספר מכוניות. כמובן שרוב האוטובוסים של החברות הגדולות הם חדשים ואינם מזהמים את הסביבה ובהחלט יהיה יותר תורם לסביבה לנסוע בהם. אך לצערנו קיימים אוטובוסים ישנים שמפעילים מובילים כאלו ואחרים ואפילו חברות שפועלות בערים הגדולות שעם אוטובוס כזה, כבר עדיף 3 מכוניות. הרעיון לכתוב על הבעיה של התחבורה נבעה מהרצון להפנות את תשומת הלב לאחר ש"זכיתי" לפני שבוע לנסוע על אוטובוס, שהיה מחריד: בו נתחיל מזה שנפלט ממנו עשן שחור בכל האצה או האטה, נמשיך בכך בגם בפנים הוא לא "מצטיין" בנוחות עם חלונות ואחורי כיסאות מלאי גרפיטי ולכלוך בתוספת שלט "הפעם לליכוד" שנראה שתלוי שם עוד מהבחירות של 2009 או אף מוקדם יותר ואף אחד לא טרח להסירו, נמשיך בכך שהמושבים עצמם קרועים ודהויים ואלו שעוד לא נקרעו התלכלכו עד לרמה שמגעיל לשבת עליו וכמובן המנהג הישראלי האהוב: להדביק מסטיקים לכל מקום. אני הזדעזעתי מלראות  טור שלם של מסטיקים מודבק בצידי החלון מלמטה וכמעט עד לסוף. חוויה זו הייתה מזעזעת עד כדי כך, שהחלטתי לרדת באחת התחנות הראשונות, להקריב 7 דקות של המתנה ברחוב סואן ולהתיישב באוטובוס נוח. מי נוסע באוטובוס זה? חצי עיר. האוטובוס עובר דרך העיר העתיקה בב"ש, העירייה, המכללה הטכנולוגית, מכללת קיי, תלמידי מקיף א' ומקיף אמי"ת ממלאים אותו מידי יום ויוצרים בו עומס, אפילו דרך בית אבות "בית יונה" הוא עובר אך ל"מטרודן" יש עדיין את החוצפה לשלוח את האוטובוס שאני חושב שאפילו הנהג מתבייש לנהוג בו.

4. "רב-קו" - שומר על הסביבה? - אין ספק שהמדינה והתחבורה במדינה התקדמו מאז המעבר ל"רב-קו" כרטיס שהוא אין סופי, שניתן להטעין בלי סוף ולא להתעסק עם כרטיסיות(על זה כבר דיברתי) אך לגבי השמירה על הסביבה- אני ממש לא בטוח. הבעיה היא בזה שעל מנת להבטיח ש"ניקבת" את הכרטיס ולא נכנסת ללא תשלום דרושה הוכחה, והיא באה בצורת כרטיס מנייר אישור על ניקוב כרטיס או אישור נסיעה מסיבה כזאת או אחרת(כרטיס נוער וכד'). כל אחד שמנקב מקבל פיסת נייר מודפס שעליו בסך הכל רשום ששילמת/אתה בעל אישור/בעל כרטיס חופשי חודשי. אבל כמה נייר הולך! כל בן אדם שנוסע באוטובוס חייב לנקב(חוץ מחייל שמציג תעודת חוגר) ולקבל כרטיס. פעם זה היה כרטיסייה אחת ששירתה אותך ל10 נסיעות ופשוט עושים בה חורים עד שהיא נגמרת. עכשיו זה בכל נסיעה פיסת נייר וכמות העצים שנכרתים רק עולה ועולה.

לסיכום,אוטובוס הוא בהחלט פתרון טוב לכל מי שאין ביכולתו לנסוע במכונית פרטית, אך דרושים עדיין מספר שינויים כדי שהוא יהיה ידידותי לסביבה מבחינת זיהום אוויר ושימוש בנייר.

להערות, תגובות והצעות לפעמים הבאות ניתן להשאיר תגובה פה לפוסט או בקישור בגוגל + שיתפרסם ולמי שיש את האימייל שלי מוזמן לשלוח גם לשם.

עד לפעם הבאה, המשך שבוע נעים,
טוני

 

יום שבת, 2 בפברואר 2013

דרוש שינוי בטניס!

שלום לכולם!
ביומיים האחרונים ראינו איך נבחרת הגברים שלנו בטניס התפרקה מול נבחרת צרפת. שוב ושוב אנו רואים שמול נבחרות בסדר גודל של צרפת וספרד זה פשוט לא כוחות. אני שחקן טניס בעצמי, אמנם אני לא העתיד של הטניס הישראלי(אני מקווה...) אבל אני מתאמן כבר 8 שנים טניס, התחלתי בגיל 6, היום אני בן 14.5 ואני משתדל ללכת לכל אימון כל עוד זה לא יכול לפגוע בבריאותי(לדוגמא כאשר אני חולה או כאשר בחוץ אובך/חום בלתי נסבל). אני הלכתי בחגים, הלכתי ביום ההולדת שלי/של ההורים שלי ואני תמיד מנסה להשתפר. אבל מה לעשות, אני לא משהו, בלשון המעטה...
אבל אני רואה בקבוצת הטניס שלי שחקנים שיכולים להיות בקלות שחקנים טובים ואני שומע מחברים ומקורבים על שיש שחקנים במועדון כזה או אחר, בבאר שבע או בארץ ש"משחקים טוב, מנצחים תחרויות, ממש שחקנים טובים!", כך לפי מי שמסופר. כמובן, לאחר מכן באים הקיטורים בסגנון "למה אתה לא כזה, אתה לא משקיע...." וכו'
אני אומר לכם מעדות שלי ומקריאת כתבות באתרים הכי פופולאריים, להיות שחקן טניס בישראל זה לא "סקסי". עד לגיל 10-11 נאלצתי תמיד להסביר למורה חדש בבית ספר או למישהו ששאל אותי לאיזה חוגים אני הולך שאני הולך לטניס ותמיד נוספה ההערה של "אבל טניס גדול,לא שולחן,כן?", בשנים האחרונות יש לציין, המצב בהחלט השתפר ואני רואה יותר ילדים קטנים בגילאי 6-7 באים ומתאמנים. כאשר אני הייתי בגיל הילדים הללו, בקבוצה שלי היו 5-6 שחקנים וכאלו קבוצות, במקרה הטוב, היו שתיים. חבר טוב שלי, תמיד שאל אותי "למה אתה הולך לזה? תלך לכדורגל, לשחייה, למה לטניס?", מיותר לציין, שלפני שנתיים הוא בעצמו הלך לטניס.
אני, כנראה, בעוד שנה-שנתיים יפסיק לשחק וישאר טניסאי חובבני, ואני לא מקטר, אני שמח גם מזה. כדורגל אף פעם לא שיחקתי טוב וכל שער דרדל'ה שכבשתי או כובש בשיעור ספורט אני חוגג כאילו שאני כובש בגמר ליגת האלופות. אז בגיל צעיר כבר הלכתי לטניס ועכשיו אני משחק סביר בהחלט, לפעמים אף מנצח משחקונים שנערכים במהלך אימונים ובמשחקי זוגות אני חייב להודות שאני די טוב והמאמן לא פעם מחמיא לי .
אני רוצה ששחקנים שהם באמת טובים, שחקנים אטלתיים, חזקים, מהירים ובעלי קורדינציה טובה יחשבו על אולי להיות שחקן טניס. כאן, גם צריכה להיות בו השקעה.
בארץ משקיעים רק בשחקנים שכבר ניצחו משהו או שבא מומחה בינלאומי ואמר שהוא בעל פוטנציאל גדול להיות לפחות דודי סלע הבא, העתיד של הטניס הישראלי. ככה זה צריך להיות, אבל מה עם הצעד הבא?
ישי אוליאל, הילד המדהים שניצח בטורניר האורנג' בול הגדול, אליפות העולם לילדים עד גיל 13 שבו ניצחו שחקנים מהרמה הגבוהה ביותר כאשר היו בתחילת דרכם כגון אנדי מארי. אני כשחקן טניס, מצדיע לו מכל הלב. אמה מה? המאמן שלו ז'אן פוצ'טאר  אימן אותו עד לפני שנתיים בהתנדבות ורק לאחר מכן הם מצאו ספונסר שהוא יהודי אמריקאי שהחליט להשקיע בו. ישי, כנראה באמת יהיה שחקן טוב, אבל לכסף זה לא יתורגם.
שחקני טניס ישראלים צעירים נאלצים לממן לעצמם את כל הנסיעות לתחרויות. תחרויות אלה יכולות לשפר אותם, להעלות את דירוגם, לפתוח להם דלתות לטורנירים ברמה יותר גבוה. אבל למה להשקיע בהם? הם יממנו לעצמם טיסות ליעדים שהם לא ליוון או לטורקיה ואפילו לא לגרמניה,צרפת או אנגליה. הם יממנו לעצמם נסיעות לתאילנד, להודו, לאוזבקיסטן ואפילו לברזיל או ונצואלה. ולאן הם נוסעים? לטורנירים שבמקרה הטוב יזכו אותם בכסף שיממן להם את הכרטיס טיסה והאכסנייה/מלון מתפרק שהם ישהו בו. אלו הם חייו של שחקן טניס שלא נמצא בטופ 200 של הדירוג העולמי.
כמה כאלו יש בישראל? מספיק להסתכל על הטופ 5 של ישראל בדירוג העולמי בגברים:
דודי סלע במקום 85
אמיר ווינטרוב במקום ה-184, מכובד ביותר
מי במקום השלישי אתם שואלים? שחקן בשם בר בוצר שנמצא במקום ה631 בדירוג העולמי ולאחריו נמצא שחקן בשם איגור סמילנסקי שבמקום ה-755 .לאחריהם עוד יש שחקנים שחלקם צעירים ואולי יעלו עוד בדירוג אך כרגע נמצעים במקום 854 ומטה.
אצל הנשים זה יותר אופטימי, אם אפשר לקרוא לזה כך ואחרי שחר פאר(מקום 83) ויוליה גלושקו(מקום 99) נמצאות עוד מספר שחקניות מבטיחות כמו קרן שלמה ודניס חזניוק הכשרונית שנמצאות במקומות 332 ו510(בהתאמה). דניס אף מיועדת להיות שחקנית בכירה בעידן שלאחר שחר פאר. אבל כל זה עדיין לא מספיק!
צריכים לשאוף לכך שלישראל לפחות יהיו 3-4 שחקנים ושחקניות ב400 המקומות הראשונים.
זה לא יהיה אסון עולמי אם יושקעו יותר כספים גם מהמדינה, גם מהטוטו וגם לעודד השקעה של אנשים פרטיים ואולי אולי בסופו של דבר נראה הישגים אמיתיים בטניס. הטניסאים הגדולים ביותר בעולם לא הלכו רק למרכז טניס 3 פעמים בשבוע, אלה נסעו למחנות טניס בארה"ב וספרד שבהם הם כל יום התאמנו שעתיים-שלוש עם שחקני עבר מפורסמים אימונים אישיים ולמדו בתוך המחנה. ממחנות כאלו יצאו שחקנים כגון מריה שראפובה, רפאל נדאל ואנדי מארי. כדוגמא  למדינה שמשקיעה ניתן להביא את יפן, מדינה שבא לכל שחקן טניס מקצוען ניתן סכום כסף כדמי נסיעה והשתתפות בתחרויות וגם ניתנים מענקים על כל זכייה בטורניר וכך אנו עדים לשחקנים ושחקניות כמו קימיקו דטה קרום שבגיל 42(!) עדיין משחקת ולא פעם אף מגיעה לשלבים גבוהים בטורנירים מכובדים ביותר. להזכירכם ישראל ניצחה את יפן בגביע הדיוויס, אז אולי בישראל זה יעבוד אף טוב יותר. מצד שני, אולי לא.
שבוע טוב ונתראה בפעם הבאה,
טוני