המסע לגרמניה חלק 2

שלום לכולם!
אני שמח שקיבלתי הרבה תגובות חיוביות על החלק הראשון שפרסמתי אמש ומי שלא קרא מוזמן לקרוא עכשיו.
אבל היום אני מפרסם את החלק השני של היומן וגם הוא יהיה עם תמונות נחמדות וסיפורים מעניינים.
אז קבלו אותו:
היום השלישי:
לאחר ארוחת בוקר נחמדה שכללה בערך את אותו האוכל שאכלנו אמש החלטנו ללכת ליום בילוי וקניות. הלכנו בהתחלה לחנויות שקרובות למקום מגורינו ונמצאות באלקסנדר פלאצ(כיכר אלכסנדר). החנויות שהיו באלקסנדר פלאצ כללו גם חלק מהדברים המעניינים שרצינו לקנות יום לפני בקה.דה.ווה. אבל מה שטוב שהחנויות הללו נמצאות במרחק שתי של רכבת קלה כי במזרח ברלין אין מטרו וזה מה שמבדיל את המזרח והמערב בינתיים בפן התחבורתי,אך גם זה עומד להשתנות כי כרגע בונים תחנות רכבת תחתית גם במזרח העיר. בגלרי קאוחוף קנינו לי מזכרת מאוד שימושית שתהיה לי מגרמניה-כוסות שמיוצרות בגרמניה ועליהם דיוקנו של צ'ה גווארה וכוס נוספת שעליה רשום(בגרמנית):מספיק לישון!יום שישי קרוב. לאחר הקניות הללו וקניות נוספות אך פחות מעניינות נסענו הביתה על מנת להחזיר את כל הקניות הללו,כי לא נוח להסתובב עם שקיות. לאחר שהחזרנו את השקיות נסענו לראות את הפסל  של קרל מרקס ופרידריך אנגלס שמוצב בתוך פארק לא הרחק מאלכסנדר פלאצ וליד בית העירייה הישן. הבעיה הייתה שליד הפרק בונים תחנת מטרו ולכן הפסל שלהם הוזז זמנית ממרכז הפארק אל פאתי הפארק ולידם הוצב בלוק מחומת ברלין ומספר מונומנטים דהויים שלהערכתנו נועדו להיות פסל לזכרם של קורבנות הקומוניזם.


פסלם של קרל מרקס(יושב משמאל) ופרידריך אנגלס(עומד מימין) ואני ביניהם



פסלם של קרל מרקס(יושב משמאל) ופרידריך אנגלס(עומד מימין) ואני לידם

בית העירייה האדום(כיום אינו משמש כבית עירייה)

  לאחר הביקור ליד הפסלים של מרקס ואנגלס הלכנו  לכיוון פרידריך שטראסה. אך לפני זה נכנסנו לבית קפה אשר נמצא ליד כנסיית הגוגינונים(גו-גי-נו-נים),שהיו זרם פרוטסטנתי נרדף שלבסוף מצא מקום בברלין ובנה לעצמו כנסייה שמבחוץ נראת די מפוארת ומבפנים פשוטה כיאה לזרם הפרוטסטנתי. לאחר ביקור בכנסייה טיילנו בפרידריך שטראסה עשינו עוד מספר קניות כולל טלוויזיה לי שעולה פי 2 זול יותר מבארץ, אך לפני זה ביקרנו במקום שבו חובה לכל אחד לבקר,אני מדבר כמובן על הצ'ק פוינט צ'רלי המפורסם שהיה מעבר הגבול בין החלק הסובייטי(מזרח ברלין כולו) אל החלק האמריקאי של מערב ברלין(כי היה גם חלק צרפתי וחלק בריטי). בצ'ק פוינט צ'רלי הצטלמנו עם שחקנים המדמים את שומרי הגבול שהיו בזמנים הארורים ההם.

אני עם השחקנים שמדמים חיילים במעבר הגבול

(צילום:אבא שלי)

השלט שאומר שאתם נכנסים לאזור האמריקאי

(צילום:אבא שלי)

 

מפני שהגענו לסוף פרידריך שטראסה וגם היה לנו טלוויזיה בידיים היינו חייבים לחזור חזרה אלינו למלון בשביל להחזיר את הטלוויזיה. לאחר שהחזרנו את הטלוויזיה הלכנו שוב לפוטסדאמר פלאצ שבו היינו ביום הראשון ואכלנו גלידת טוטים מדהימה!(לצערי אין לי תמונה בשביל להראות לכם)
כאשר כבר היינו מלאים החלטנו לחזור הביתה ולא לעשות יותר כלום להיום מפני שהיינו כבר די עייפים.
                                             
                                                   סוף!!!
נ.ב.
למי שכבר קרא את החלק הקודם הוספתי תמונות חדשות לאחר שהורדתי את התמונות מהמצלמה של אבא שלי.

 

הנסיעה לגרמניה-יומן מסע חלק 1

שלום לכולם!
בלילה שהיה בין ראשון לשני בשבוע שעבר כל האנשים ישנו או לכל היותר-אם היו אמיצים ראו את טקס נעילת אולימפיאדת לונדון 2012 ואני ומשפחתי נערכנו לנסיעה הכה מיוחלת שלה חיכינו,הנסיעה לגרמניה.
ההתרגשות לפני הנסיעה הייתה כל כך עצומה,שעבר על כולנו חוץ מאבא שלי שתמיד מפתיע אותנו לילה שלם שבו לא עצמנו עין ולא נרדמנו ולא יעזור בית דין,כמו שאומרים.גם כשהאורות כבו והטלוויזיה כובתה,השינה לא באה.אבל בכל זאת יצאנו, הרי מה זה לא לישון לילה שלם בהשוואה ללא לעמוד בפקקים,לא להכין אוכל בעצמנו,לא לדאוג ללא לאחר לעבודה וגם ואולי הכי חשוב לא להסתובב בחברת ישראלים שבוע שלם!!!!
הגענו לשדה התעופה שבו כרגיל המקום שבו תחכה הכי הרבה זמן זה המקום הכי לא צפוי-הבידוק הביטחוני הראשוני עם השאלות הסתומות בסגנון שכמו שהייתה הפרסומת לדיוטי:"יש משהו שמישהו ביקש ממכם להעביר?יש לכם מתנה למישהו?"או כמו שאפשר להגדיר את זה במילים יותר פשוטות:יש לכם משהו למישהו?מישהו ביקש ממכם משהו?. לאחר שאתה עונה על השאלות הדביליות ב:לא,לא ועוד פעם לא אתה עושה צ'ק אין ומתפלל שבמקרה המזוודה שלך לא גדולה בקילו או שניים מהמותר אבל אנחנו נוסעים לארבעה ימים אז אין דאגה.לאחר עוד כמה בדיקות שכולנו יודעים מה הן אתה מגיע לדיוטי. אבל מה,אנחנו אנשים חכמים ואנחנו יודעים שקנייה בדיוטי=לעמוד בתור בשביל לקבל את זה כאשר אתה חוזר ואנחנו בהחלט רוצים להימנע מזה.סוף סוף עלינו למטוס של ישראייר וכבר ראינו משהו טוב ומשהו לא טוב-הטוב שהכיסאות מעור ונוחות והלא טוב שאין עיתונים בכלל.הטיסה הייתה נחמדה וסוף סוף לאחר ארבע שעות וסנדוויץ' מגעיל אחד עם מים(כי אין משהו אחר בכלל) נחתנו בברלין!!!! כרגיל את המטוס שלנו איבטח נגמ"ש של המשטרה הגרמנית אבל יצאנו לטרמינל הרגיל.טוב הגיע הזמן לטייל נכון?כולנו נסענו ביחד לטרפטון פארק שבו יש מונומנט סובייטי מדהים.



המונומנט הסובייטי(צילום:שלי)
 

לאחר טרפטון פארק נסענו לראות מה שלום חומת ברלין.

לשבור את הקומוניזם!



דגל ישראל על דגל גרמניה
(הכיתוב מצד ימין למטה מספר על כך שליל הבדולח ונפילת החומה היו באותו התאריך-9 בנובמבר) 

לאחר סיור בחומה ונקניקיה גרמנית עם חרדל נסענו למלון.המלון הוא בעצם בניין ענקי שבעברו היה בניין שבו אירחו אנשים חשובים אשר באו לבקר במזרח ברלין(שהייתה עיר הבירה של מזרח גרמניה) והוסב לבית מלון מפואר שאנחנו קיבלנו בו חדר ענקי.בחדר היה הכל מטלוויזית סמסונג 32 אינצ' עד מכונת קפה עם טבליות של נספרסו בחינם!בקיצר 5 כוכבים דלאקס כמו שאומרים במחוזתנו.אבל אנחנו לא נשארנו בחדר הרבה כי אנחנו הלכנו לפגוש את הבן-דוד של אבא שלי שבא במיוחד בשבילנו מפרנקפורט לברלין.לאחר שטיילנו איתו ברחובות היהודיים לשעבר(תמונות בסוף).  הלכנו לאכול גלידה מדהימה שיש בקומה השנייה בארקדה שבכיכר פוטסדאם  ואז חזרנו לחדר שלנו גמורים ועייפים והלכנו לשם שינוי לישון.
ביום השני כבר הלכנו לאכול ארוחת בוקר במלון שבו הקדישו לנו הישראלים,חדר נפרד רחוק מכל השאר אבל שלא תחשבו לא נכון,האוכל בו היה אותו דבר וכהוכחה אני יכול להביא דוגמא בכך שהיה אפשר לקחת לעצמך בייקון מתוגן בלי שום הפרעה.לאחר ארוחת הבוקר,שיש לציין הייתה די טעימה פגשנו שוב את הבן דוד של אבא שלי והלכנו לבית קפה נחמד שבו שתינו טה צמחים לא רגיל ומיץ סחוט במקום ביחד עם עוגות פירורים שגם הם עשויות במקום.לאחר הביקור בבית הקפה נסענו לרייכסטאג-הכנסת של גרמניה ונכנסנו לגג הנמצא עליו.

הרייכסטאג

הכיתוב "העם הגרמני"

 

לפני שנכנסנו לכיפה של הרייכסטאג נפרדנו מהבן-דוד של אבא שלי מפני שהיו לו מספר סידורים לעשות לפני הנסיעה חזרה. לצערנו, הכיפה די איכזבה אותנו ואני לא ממליץ ללכת אליה כאשר תבקרו בברלין. לאחר טיול במרכז העיר הגיע הזמן קצת לטייל במקומות אחרים אז החלטנו לנסוע לטירת שרלוטנבורג או יותר נכון,לגנים היפים שיש מסביב לטירה וגם לאגם הפסטורלי ובו שוחים ברווזים חמודים.יש לציין כי לפני ביקורנו שם נכנסנו למסעדה אשר נמצאת מול הכניסה הראשית לגן הארמון, מקום שלכאורה היה אומר שהיא יכולה להרשות לעצמה לא להגיש אוכל טעים או לחלופין להציע במחיר גבוה אך זה לא המקרה. המסעדה שמעוצבת בסגנון עתיק מגישה אוכל טעים במחירים שווים לכל כיס וגם השירות הוא מפתיע לטובה.לאחר הבילוי בארמון עוד הספקנו לקפוץ לרחוב קורפיורסטרדאם(Kurfürsterdam Straße) שהוא רחוב הקניות המרכזי בברלין,אך לרוע מזלנו הגענו לשם לפני שעת הסגירה ולא הספקנו לטייל בו הרבה.
                                                                
                                          סוף הפרק הראשון!
לסיום מספר תמונות נוספות:

טירת שרלוטנבורג

                 

אחת מהרחובות היהודיים(גם למטה)

 

                                               שער ברנדנבורג המפורסם- סמל העיר ברלין

הסוני סנטר

בית הקנצלר-המקום בו נמצא משרדה של אנגלה מרקל

הגרמנים קוראים לו:"מכונת הכביסה" בגלל צורתו המשונה משהו

כנראה שיש משהו בדבריהם,לא?

התה הפירותי ועוגת הפירורים שאכל ושתה הבן דוד של אבא שלי

על הכדורגל הישראלי שנמצא בפשיטת רגל

שלום לכולם!
בשבועות האחרונים אנו עדים באתרי הספורט והחדשות על תופעה מדאיגה ביותר-בעיות כספיות של קבוצות כדורגל.
הפועל ת"א,בית"ר ירושלים,הפועל רמה"ש,הפועל ר"ג, הפועל פ"ת ובני סכנין, כל אלו  קבוצות שבשנתיים האחרונות היו קבוצות ששיחקו או עדיין משחקות בליגת העל הישראלית והיו בצרות כלכליות-רובן היו או עדיין הינן בסכנת ירידת ליגה או הורדת 9 נקודות.
במדינה שבה עד לפני חודשים ספורים התגאו בכלכלה ויו"ר ההתאחדות,משוגע ומטורף ככל שיהיה אומר שהליגה בה היא אחת הטובות באירופה מידי שנה שומעים על לפחות 3 קבוצות שנמצאות בבעיות כלכליות והשאלה היא איך הגענו לזה?איך הגענו לכך שמידי יום החדשות בערצי הטלוויזיה ובאתרי האינטרנט מדווחים שכל יום בבית"ר ירושלים,לא (עם כל הכבוד) בהפועל ר"ג או בני סכנין, הוא נראה ונשמע כמו תוכנית יומית של הישרדות או לחלופין של לילה כלכלי? שסופרים כל שקל שכל מפורסם מכניס לקופה של בית"ר ירושלים או כל אחוז שמוכן להשקיע בו איזה מישהו מאמריקה או איזה איש עסקים שחלק מהאנשים שומעים עליו פעם ראשונה בחיים שלהם.
הובלנו לכך בעצמנו,בידינו וראינו את זה טוב מאוד בעונה שעברה שאפשר לסכם אותם בשלושה מילים:מכות,קללות,ביזיון! אם מישהו רוצה שאיזה דוד יהודי טוב מארה"ב ישקיע ולו דולר אחד בבית"ר ירושלים, הוא לא ירצה.למה? בגלל שהוא יראה שמה שהוא ישקיע זה בעצם הולך לשלם על כל קנס שתקבל בית"ר בגלל האוהדים הגזענים שלה שהם כפויי טובה.
דדש,גאידמק ,פינג'ל,אגייאר כל אלו ניסו להשקיע בבית"ר ובסוף נעלמו ולא רוצים ליצור עוד שום קשר בגלל שכל הכסף שהם ישקיעו ילך ישירות מידי שבוע להתאחדות לכדורגל כי אוהד בית"ר אמיתי הוא לא אוהד בית"ר אם הוא לא יצעק "אני שונא את סלים טועמה,אני שונא את כל הערבים" או "מוות לערבים" נכון? אז לפני שאנחנו מתחילים לבכות על שקבוצה ענקית שהיא לא פעם אחת הייתה אלופת ישראל שהיא עומדת לרדת ליגה צריכים להסתכל שניה על עצמנו ולהבין שזה לא רק הם רעים,הם רוצים לפרק את הקבוצה אלה זה גם אנחנו ואנחנו שותפים לכל הביזיון הזה של הכדורגל לא פחות מאשר כל מי שלא מוכן להשקיע בקבוצות.
אנחנו מדברים רק על קבוצות ליגת העל ומה קורה בליגות הנמוכות זה בכלל לאף אחד זה לא אכפת כי זה קבוצות שאם שורדות,נהדר ואם יעשו משהו מדהים אז אולי יכתבו עליהם ב"דאבל-פס" או ב"וואלה!ספורט" אבל אף אחד לא מתייחס לכך שעד שאיזי שרצקי השקיע ושם בוכטות של כסף על עירוני ק"ש,בן אדם שגר בגליל העליון היה צריך לבחור בין לעודד את הקבוצה של צפת/כרמיאל בליגה א'/ב' או של הכפר הקרוב לביתו שיש לו קבוצת כדורגל שיודעת  לעשות 3 פסים ברציפות וקוראת לעצמה קבוצת כדורגל או לאהוד את אחת הקבוצות בליגת העל אבל לדעת שבשביל ללכת למשחק שלה זה צריך לנסוע שעה וחצי אם לא יותר אם הוא גר לא במרכז חס וחלילה או בעיר גדולה.כל זה בגלל ששום קבוצה שהיא לא בצמרת הליגה הלאומית/בליגת העל פשוט לא שורדת 5 שנים רצופות עם מצב כלכלי טוב ובלי בעיות עם הבקרה התקציבית.
לבסוף המסקנות מכל זה הם כאלו:
א.צריך לחנך את האנשים ואם לא מצליחים אז להעניש,ברוך השם יש עוד מקום בבתי הכלא והמעצר בישראל.
ב. לעודד עסקים להשקיע בכדורגל הישראלי וגם להראות תוצאות על מגרש למה שווה להשקיע.
ג. להעלות את הרמה של הכדורגל ע"י השקעה באקדמיות של כדורגל שיהיו לכל קבוצה גדולה שכל מי שיצא ממנה גם אם לא יתאים לליגת העל הוא יהיה שחקן מדהים לליגה הלאומית/ליגה א' וישפר את הרמה של הקבוצה שהוא מגיע אליה.
ד. לחלק את הכסף שניתן באופן שווה יותר ולא בגלל שהפועל ת"א,מכבי חיפה ומכבי ת"א קבוצוצ אטרקטיביות אז נשקיע בהם את הרוב ולהפועל אילת ניתן כמה גרושים של מה שישאר.
ה. לעשות יותר תחרות על זכויות השידור ולא לתת לערוץ אחד לשדר את הכל ולערוץ אחר רק את המשחק המרכזי,כולם אוהבים בהתאחדות ללמוד מגרמניה אז הנה מה יש ללמוד כי בגרמניה יש ערוץ אחד שמשדר בHD ויש לו מנוי שנתי(ולא חודשי) ועוד כמה ערוצים שגם הם משדרים מספר משחקים בשבוע מהליגה הראשונה והשנייה(ולא משחק אחד מסכן כל שבוע מהליגה הלאומית).
אם ניישם את כל המסקנות הללו הכדורגל שלנו יהיה טוב יותר כלכלית ומקצועית,
תודה רבה על הקריאה,
טוני