שלום לכולם!
אתמול עיני העולם כולו היו נשואות לכיוונו של איצטדיון המראקנה. אחד האצטדיונים הגדולים והמפורסמים בעולם אירח את גמר המונדיאל בין גרמניה לארגנטינה. אפילו שכנינו העוינים מעזה הפסיקו את הירי כמעט לגמרי בזמן המשחק. אחוז הרייטינג של המשחק הגיע עד לרמות של 40% בטלוויזיה הישראלית. כל העולם כולו צפה אתמול איך השלמות הגרמנית ניצחה את החגיגה הלאטינית.
לכאורה, זה היה משחק משעמם בחלקים רבים ממנו, עם הנעת כדור במרכז המגרש בלי הגעה להזדמנויות משמעותיות של שתי הנבחרות ולעיתים אף נדמה היה שארגנטינה תנצח, אבל לי לא היה ולו שמץ של ספק שגרמניה תנצח. אני עכשיו אגיד לכם למה. התרבות של השחקנים הגרמניים לא, התרבות של השלמות, של לעשות הכל פרפקט לעולם לא יגבר על התרבות הלאטינית, הספרדית, שבה מתאפיינות הנבחרות בדרום אמריקה.
בערבית קיים פתגם שאומר "יום דבש, יום בצל", זה בדיוק מתאר את הנבחרות הלאטיניות. יום אחד ישחקו לך משחק מדהים(כמו ששיחקה ארגנטינה אתמול), יום אחד ישחקו משחק מחריד שבמשחק מול נבחרת חזקה כמו הולנד או גרמניה, יכול להיגמר בתבוסה משפילה של 5:1 או 7:1 כמו שראינו מברזיל וספרד. הסיכוי שדבר כזה יקרה לקבוצות או נבחרות גרמניות הוא סיכוי הרבה יותר נמוך וכן היו כבר תבוסות כמו התבוסה של באיירן בחצי גמר ליגת האלופות או כמו ההפסד של גרמניה לאיטליה ביורו 2012 אבל כל תצוגה כזאת מתקבלת בטראומה ובניסיון לשפר לרמה כזאת, שזה לא יחזור על עצמו שוב. חשוב גם לציין שבאיירן הפסידה לריאל כאשר על הקווים שלה עומד מאמן ספרדי(פפ גאוורדיולה) שניסה להנחיל לבאיירן את שיטת המשחק הספרדית שכל כך הצליחה בברצלונה, הטיקי-טאקה. כמובן שלבונדסליגה זה יותר מהספיק אבל זה גם הספיק מפני שבאיירן היא ברמת השחקנים רמה אחת מעל רוב קבוצות הבונדסליגה ובמיוחד באיירן של עונת 2013/2014. בברצלונה פפ גאוורדיולה היה גאון, מאמן צעיר שהתאים לקבוצת כוכבים כמו בארסה את שיטת המשחק המתאימה לה הכי טוב. אבל כשהוא עזב, ראינו ששום מאמן אחר, לא טיטו ז"ל ולא טאטא לא הצליחו להנחיל את השיטה להצליח איתה כמו פפ.
ועכשיו על גרמניה ועל התרבות הגרמנית. הגרמנים הם עם מעניין שהרצון לשלמות שלו, הרצון שהכל יהיה מעולה, מתבטא לרוב באופן חיובי למדי ואת זה אנו רואים במכוניות היוקרה שעדיין מיוצרות בגרמניה(מרצדס וב.מ.וו) ובמכוניות שייצורו בעבר בגרמניה שהיו עשויות מברזל חזק, עבה וכבד שאם היה מתנגש במכונית אסיאתית זולה כמו מזדה, הוא לא היה משאיר ממנה זכר. עוד דוגמאות אנחנו רואים בטלוויזיות, בתרופות ובעצם בכל דבר שבו מתפארת התעשייה הגרמנית. מדוע אמרתי לרוב? כי לפעמים הפרפקציוניזם הגרמני גורם לכך שאנשים רבים רואים בהם מעט סנובים, אנשים לא נעימים, קשים וזה לפעמים יכול לפגוע. אך כפי שאנחנו רואים, כמה ששאר עמי אירופה לא מרגישים חוסר נעימות לעיתים מהגרמנים, אנו רואים שהם פונים אליהם לעזרה כלכלית והכלכלה של גרמניה היא הכלכלה היציבה והחזקה באירופה ואחת החזקות בעולם. כל בן אדם בגרמניה הוא אוהב לעבוד ותרבות ה"סייסטה" של ספרד או צרפת לא קיימים שם.
ואיך זה מתבטא בספורט אתם שואלים? הגרמנים מאמנים ומחנכים את הילדים בחוגי הספורט השונים ובמיוחד בכדורגל למשמעת ולעבודת צוות וקבוצתיות. בנבחרות גרמניה אף פעם לא היה ולא יהיה שחקן אחד שהוא הטוב ביותר, "סופרסטאר" כמו מסי, קריסטיאנו רונאלדו או ניימאר בנבחרות שלהם. לא יהיה מצב שאם תוציא שחקן כלשהו, לא משנה באיזו עמדה, זה יגרום לנבחרת הגרמנית לשחק הרבה פחות טוב ממה שהם שיחקו איתו. אם תוציאו את רונאלדו מפורטוגל, תקבלו נבחרת אפורה וחלשה, שישראל הייתה אמורה לעבור אותה במוקדמות המונדיאל. כאשר ניימאר נפצע מתיקול ברוטאלי של קמילו זוניגה מקולומביה, ברזיל הפסידה 10:1 בסיכום של שני משחקים. עכשיו תשאלו את עצמכם האם זה היה קורה אם היו מוציאים מגרמניה את מיולר, אוזיל או אפילו ח'דירה? אתמול ראינו שבחצי השעה הראשונה עד שקראמר ,שהחליף את ח'דירה הפצוע , נפצע והוחלף בעצמו, גרמניה אמנם נראתה פחות טוב במעט, אבל זה הרבה בגלל ההגנה הדי חלשה שלה.
הישראלים אוהבים לכנות את זה "המכונה הגרמנית", אני אסכים עם כינוי זה. נבחרת גרמניה היא מכונה, היא לעולם לא תתקלקל, יחליפו לה שמן (כלומר שחקנים) ולפעמים יחליפו לה חלקים (את המאמן או את שיטת המשחק) אבל נבחרת גרמניה תמשיך לשחק טוב והיא לא תשחק עפ"י המצב רוח של השחקנים. היא תמיד תשחק טוב, גם אם לפעמים היא תחווה תקלות ותפסיד. גם ברמת הקבוצות אנו רואים זאת עם באיירן ודורטמונד שברוב המוחץ של המקרים ינצחו את יריבותיהן הבינלאומיות וזה גם מה שהופך את הבונדסליגה למעניינת ביותר בעולם לדעתי. היא אולי לא הכי טובה, למרות שאישית אני חושב שכן, אבל היא הכי מעניינת זה בטוח וכל העולם צריך ללמוד איך לנהל נכון את הכדורגל ואיך לגרום לכך שבכל משחק כל האצטדיונים יהיו מלאים באוהדי כדורגל, משפחות של אמא אבא והילדים ואפילו קשישים שבאים לאצטדיון שיצפו במשחק מבלי שתהיה אלימות פיזית וכשהדבר הכי רע שיכול לקרות להם הוא שתישפך עליהם בירה שמניסיון(כבר שפכו עליי כשהייתי במשחק בקלן בבונדסליגה), ביום שהוא לא קר זה אף תורם לאווירה ולחוויית הצפייה.
אני מאושר שגרמניה זכתה בגביע העולם ואני מקווה שהפעם הבאה תהיה בעוד קצת פחות מ24 שנים כי לתרבות הגרמנית בפרט ולאנשים חובבי הכדורגל ברחבי העולם בכלל מגיע שגרמניה תראה עוד הרבה משחקים את היכולות הפנומנאליות שלה. כישראלי וכחובב של הכדורגל בישראל, אני גם מאושר שההתאחדות הישראלית החליטה לשתף פעולה עם הגרמנית ולמנות מאמן גרמני לשחקנים הצעירים שלנו, אני בטוח שלכדורגל ולכדורגלן הישראלי זה רק יועיל אם קצת מהמשמעת הגרמנית ומעבודת הצוות תעבור אליהם, אולי אולי זה יוביל אותנו להצלחות.
עד הפעם הבאה, בתקווה שיהיה שקט יותר, שלכם ,
העכבר הבאר שבעי
אתמול עיני העולם כולו היו נשואות לכיוונו של איצטדיון המראקנה. אחד האצטדיונים הגדולים והמפורסמים בעולם אירח את גמר המונדיאל בין גרמניה לארגנטינה. אפילו שכנינו העוינים מעזה הפסיקו את הירי כמעט לגמרי בזמן המשחק. אחוז הרייטינג של המשחק הגיע עד לרמות של 40% בטלוויזיה הישראלית. כל העולם כולו צפה אתמול איך השלמות הגרמנית ניצחה את החגיגה הלאטינית.
לכאורה, זה היה משחק משעמם בחלקים רבים ממנו, עם הנעת כדור במרכז המגרש בלי הגעה להזדמנויות משמעותיות של שתי הנבחרות ולעיתים אף נדמה היה שארגנטינה תנצח, אבל לי לא היה ולו שמץ של ספק שגרמניה תנצח. אני עכשיו אגיד לכם למה. התרבות של השחקנים הגרמניים לא, התרבות של השלמות, של לעשות הכל פרפקט לעולם לא יגבר על התרבות הלאטינית, הספרדית, שבה מתאפיינות הנבחרות בדרום אמריקה.
בערבית קיים פתגם שאומר "יום דבש, יום בצל", זה בדיוק מתאר את הנבחרות הלאטיניות. יום אחד ישחקו לך משחק מדהים(כמו ששיחקה ארגנטינה אתמול), יום אחד ישחקו משחק מחריד שבמשחק מול נבחרת חזקה כמו הולנד או גרמניה, יכול להיגמר בתבוסה משפילה של 5:1 או 7:1 כמו שראינו מברזיל וספרד. הסיכוי שדבר כזה יקרה לקבוצות או נבחרות גרמניות הוא סיכוי הרבה יותר נמוך וכן היו כבר תבוסות כמו התבוסה של באיירן בחצי גמר ליגת האלופות או כמו ההפסד של גרמניה לאיטליה ביורו 2012 אבל כל תצוגה כזאת מתקבלת בטראומה ובניסיון לשפר לרמה כזאת, שזה לא יחזור על עצמו שוב. חשוב גם לציין שבאיירן הפסידה לריאל כאשר על הקווים שלה עומד מאמן ספרדי(פפ גאוורדיולה) שניסה להנחיל לבאיירן את שיטת המשחק הספרדית שכל כך הצליחה בברצלונה, הטיקי-טאקה. כמובן שלבונדסליגה זה יותר מהספיק אבל זה גם הספיק מפני שבאיירן היא ברמת השחקנים רמה אחת מעל רוב קבוצות הבונדסליגה ובמיוחד באיירן של עונת 2013/2014. בברצלונה פפ גאוורדיולה היה גאון, מאמן צעיר שהתאים לקבוצת כוכבים כמו בארסה את שיטת המשחק המתאימה לה הכי טוב. אבל כשהוא עזב, ראינו ששום מאמן אחר, לא טיטו ז"ל ולא טאטא לא הצליחו להנחיל את השיטה להצליח איתה כמו פפ.
ועכשיו על גרמניה ועל התרבות הגרמנית. הגרמנים הם עם מעניין שהרצון לשלמות שלו, הרצון שהכל יהיה מעולה, מתבטא לרוב באופן חיובי למדי ואת זה אנו רואים במכוניות היוקרה שעדיין מיוצרות בגרמניה(מרצדס וב.מ.וו) ובמכוניות שייצורו בעבר בגרמניה שהיו עשויות מברזל חזק, עבה וכבד שאם היה מתנגש במכונית אסיאתית זולה כמו מזדה, הוא לא היה משאיר ממנה זכר. עוד דוגמאות אנחנו רואים בטלוויזיות, בתרופות ובעצם בכל דבר שבו מתפארת התעשייה הגרמנית. מדוע אמרתי לרוב? כי לפעמים הפרפקציוניזם הגרמני גורם לכך שאנשים רבים רואים בהם מעט סנובים, אנשים לא נעימים, קשים וזה לפעמים יכול לפגוע. אך כפי שאנחנו רואים, כמה ששאר עמי אירופה לא מרגישים חוסר נעימות לעיתים מהגרמנים, אנו רואים שהם פונים אליהם לעזרה כלכלית והכלכלה של גרמניה היא הכלכלה היציבה והחזקה באירופה ואחת החזקות בעולם. כל בן אדם בגרמניה הוא אוהב לעבוד ותרבות ה"סייסטה" של ספרד או צרפת לא קיימים שם.
ואיך זה מתבטא בספורט אתם שואלים? הגרמנים מאמנים ומחנכים את הילדים בחוגי הספורט השונים ובמיוחד בכדורגל למשמעת ולעבודת צוות וקבוצתיות. בנבחרות גרמניה אף פעם לא היה ולא יהיה שחקן אחד שהוא הטוב ביותר, "סופרסטאר" כמו מסי, קריסטיאנו רונאלדו או ניימאר בנבחרות שלהם. לא יהיה מצב שאם תוציא שחקן כלשהו, לא משנה באיזו עמדה, זה יגרום לנבחרת הגרמנית לשחק הרבה פחות טוב ממה שהם שיחקו איתו. אם תוציאו את רונאלדו מפורטוגל, תקבלו נבחרת אפורה וחלשה, שישראל הייתה אמורה לעבור אותה במוקדמות המונדיאל. כאשר ניימאר נפצע מתיקול ברוטאלי של קמילו זוניגה מקולומביה, ברזיל הפסידה 10:1 בסיכום של שני משחקים. עכשיו תשאלו את עצמכם האם זה היה קורה אם היו מוציאים מגרמניה את מיולר, אוזיל או אפילו ח'דירה? אתמול ראינו שבחצי השעה הראשונה עד שקראמר ,שהחליף את ח'דירה הפצוע , נפצע והוחלף בעצמו, גרמניה אמנם נראתה פחות טוב במעט, אבל זה הרבה בגלל ההגנה הדי חלשה שלה.
הישראלים אוהבים לכנות את זה "המכונה הגרמנית", אני אסכים עם כינוי זה. נבחרת גרמניה היא מכונה, היא לעולם לא תתקלקל, יחליפו לה שמן (כלומר שחקנים) ולפעמים יחליפו לה חלקים (את המאמן או את שיטת המשחק) אבל נבחרת גרמניה תמשיך לשחק טוב והיא לא תשחק עפ"י המצב רוח של השחקנים. היא תמיד תשחק טוב, גם אם לפעמים היא תחווה תקלות ותפסיד. גם ברמת הקבוצות אנו רואים זאת עם באיירן ודורטמונד שברוב המוחץ של המקרים ינצחו את יריבותיהן הבינלאומיות וזה גם מה שהופך את הבונדסליגה למעניינת ביותר בעולם לדעתי. היא אולי לא הכי טובה, למרות שאישית אני חושב שכן, אבל היא הכי מעניינת זה בטוח וכל העולם צריך ללמוד איך לנהל נכון את הכדורגל ואיך לגרום לכך שבכל משחק כל האצטדיונים יהיו מלאים באוהדי כדורגל, משפחות של אמא אבא והילדים ואפילו קשישים שבאים לאצטדיון שיצפו במשחק מבלי שתהיה אלימות פיזית וכשהדבר הכי רע שיכול לקרות להם הוא שתישפך עליהם בירה שמניסיון(כבר שפכו עליי כשהייתי במשחק בקלן בבונדסליגה), ביום שהוא לא קר זה אף תורם לאווירה ולחוויית הצפייה.
אני מאושר שגרמניה זכתה בגביע העולם ואני מקווה שהפעם הבאה תהיה בעוד קצת פחות מ24 שנים כי לתרבות הגרמנית בפרט ולאנשים חובבי הכדורגל ברחבי העולם בכלל מגיע שגרמניה תראה עוד הרבה משחקים את היכולות הפנומנאליות שלה. כישראלי וכחובב של הכדורגל בישראל, אני גם מאושר שההתאחדות הישראלית החליטה לשתף פעולה עם הגרמנית ולמנות מאמן גרמני לשחקנים הצעירים שלנו, אני בטוח שלכדורגל ולכדורגלן הישראלי זה רק יועיל אם קצת מהמשמעת הגרמנית ומעבודת הצוות תעבור אליהם, אולי אולי זה יוביל אותנו להצלחות.
עד הפעם הבאה, בתקווה שיהיה שקט יותר, שלכם ,
העכבר הבאר שבעי
